הסיפור שלי (פרשת קדושים)

המאמין שהכל לטובה רואה ניסים

סיפר הרב הגאון זילברשטיין שליט״א: את הסיפור המופלא הבא שאירע לפני כמה חודשים, סיפר אחד מרבניה של העיר ׳טבריה׳. כאשר פקדה סופת השלגים הקשה את מדינת ישראל, אחת מתושבות העיר, אשה חרדית צעירה קיבלה את משכורתה החודשית בכסף מזומן.

הוא יצא מהבית כשגשם חזק שוטף את כל חלקי גופו. תוך כדי שהוא ממהר בדרכו ומנסה להתחמק מהגשמים העזים, החליק האברך והשתטח על המדרכה הרטובה.

והנה, בדרך לכולל, נכנס האברך אל הבנק על מנת להפקיד את משכורתה של אשתו. הוא מכניס את ידו לכיס... אך לתדהמתו הרבה - הכיס ריק! המעטפה עם המזומנים הרבים, פרי עמלה של אשתו נעלמו כלא היו.

אחר מחשבה מהירה משער האברך כי המעטפה נשמטה מכיסו כשנפל במדרכה. מבוהל כולו, הוא עשה את דרכו בחזרה אל מקום הנפילה והחל לחפש את המעטפה האבודה.

חיפש וחיפש... אך לא מצא מאומה. האברך נתקף בפיק ברכיים, כיצד הוא יכול לשוב לביתו? מה הוא יודיע לאשתו?

מבוייש ונבוך הוא התקשר לאשתו על מנת לספר לה את כל אשר אירע לו.

אשתו שומעת את הבשורה ובגבורת נפש גדולה, ממש כאשת חיל אמיתית, היא החלה מיד לעודד אותו ולומר לו כי אין לו כלל על מה להצטער ועל מה לדאוג, וכי דבר זה יכול לקרות לכל אחד, וה׳ יתברך הוא זן ומפרנס וכל זה ודאי נעשה רק ממנו יתברך.

האברך התפעל כל כך מגבורת נפשה של אשתו, והמשיך בדרכו ללמוד בכולל.

לאחר שהסתיימה השיחה ביניהם, ישבה רעייתו עם עצמה וחשבה לה: ׳הרי ברור כי יותר ממה שאני מרגישה את הצער על אובדן הכסף הרב עליו עמלתי חודש שלם, הרי שבעלי הוא הסובל האמיתי מכך. ודאי יושב הוא כעת בכולל מלא צער ועוגמת נפש אשר מטרידה אותו מלימודו ומתבייש הוא לשוב אל הבית. יודעת אני כי כאשר ישוב הוא לבית, ישוב הוא חפוי ראש ולא ימצא עצמו מרוב בושה׳.

לכן, מה עשתה אותה אשת חיל? החליטה היא לעשות דבר מיוחד שיסיר את הבושה והצער מבעלה, ואף יסיר את האכזבה אשר מקוננת בליבה.

מה היא עשתה?... היא החליטה להכין ארוחה גדולה ומיוחדת לכבוד בעלה. במשך שעתיים היא טרחה ועמלה בהכנת מטעמים שבעלה אוהב, ערכה את השולחן בצורה מרשימה וחגיגית ואף עיטרה את הסלון בפרחים ריחניים והמתינה לבואו של בעלה מהכולל בקוצר רוח.

בשעת ערב, לאחר שסיים הבעל את הכולל, דפק הוא על דלת ביתו, כשהוא מבוייש וחפוי ראש. אשתו פתחה לו את הדלת במאור פנים רחב והכריזה בשמחה: "ערב טוב בעלי"! האברך ראה את הבית ערוך באופן מיוחד עם ריחות ערבים וליבו התמלא בשמחה רבה. פניו השתנו מקצה לקצה.

הם התיישבו לאכול יחדיו את הסעודה המושקעת, ותוך כדי השיחה החלו לחזק זה את זו בדברי אמונה ובטחון. תוך כדי שיחת ההתחזקות שערכו, החליטו שניהם לקבל את כל אשר להם היום באהבה גמורה, כי אם זה רצון ה׳ שנאבד את המשכורת החודשית - אנו נקבל זאת באהבה ונודה לה׳.

היתה זו ארוחה מיוחדת ביותר, אותה לא ישכחו הזוג כל חייהם. והנה, לקראת סוף הסעודה, נשמעות דפיקות בדלת. הבעל ניגש לדלת והוא ואשתו כמעט מתעלפים ממראה עיניהם.... בפתח עמד אדם שלא הכירו ובידו המעטפה עם כל הכסף שאיבד בבוקר!... וכיצד ידע אותו אדם להשיב להם הכסף?

התברר, כי לאחר שסיפר לה בעלה על נפילתו ברחוב עם הכסף, מיהרה האשה למקום הנפילה ותלתה שלט ׳השבת אבדה׳, עם שמם והטלפון שלהם. אחד מרבני העיר ׳טבריה׳ שסיפר את המעשה הזה טען "ברור כשמש שהקב״ה גלגל את המעטפה לביתם של בני הזוג, אך ורק בגלל הנהגתה המופלאה של אשת החיל שהחליטה לשכוח מהצער שלה ולחזק ולעודד את בעלה! כי כך דרכו של הקב״ה לשלם שכר טוב ליראיו, כי מי שמאמין שהכל בהשגחה עליונה, והכל לטובה ומקבל כל דבריו בחייו באהבה ובשמחה - ה׳ עושה לו ניסים! [מתוך "ויוציא עמו בששון ח"ב]