חרדה באזעקה

בתקופה בה אנו חיים שבו המלחמה כבר לא בגבול אלא מתחוללת בתוך העיר, תופעת הפחד והחרדה פוקדת הרבה בתים. החל מיישובי עוטף עזה, שזו מציאות כמעט יומיומית שלהם, עד אשדוד, ראשון לציון, חולון והסביבה.

ב-02 השנים האחרונות יש עליה משמעותית במספר המחקרים שבחנו חרדות בילדים. חרדה לא מטופלת בילדות נמשכת גם לנערות ולבגרות. חרדה ממושכת מביאה לכדי דיכאון ומסתבכת בסוגים שונים של חרדות.

ישנם מקרים בהם הילדים מבטאים את חרדתם בצורה מוחצנת בצורות כמו: תוקפנות, תזזיות, התקפי זעם וכו'. וישנם ילדים שהחרדה שלהם מופנמת ולא מבטאים זאת כלפי הסביבה ולכן המצוקה שלהם קשה יותר.

חרדה בד"כ מתבטאת בהימנעות. הילד נמנע ממצבים, מקומות או מעשים. לעיתים ההימנעות היא עדינה יותר ומתבטאת בהססנות או כורכת טקסיות. ההימנעות תהיה מלווה בפחד, בביישנות או בלחץ. ילדים בגילאים צעירים יתקשו לבטא את רגשותיהם, אבל בהתנהגותם אפשר לקרוא את הפחד והחרדה בה הם נמצאים. כמו כאשר הילד נצמד להורה ולא מוכן להיפרד ממנו, מרבה לבכות. יהיו גם תלונות על: כאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורת, בחילות, שלשולים, הפרעות שינה, רעד, קושי נשימה וכו'.

החרדות הן מסוגים שונים כגון: פחד ממסכות, פחד מזריקות, פחד ממקום מסוים, פחד ממקומות עם הרבה אנשים - פחד חברתי - שמתבטא גם בפחד ממה יגידו עליו, פחד מחיות, פחד מחושך ועוד. בכל המקרים הילד חש מאוים ולזה יש להתייחס ולא באמירת אל תפחד כי זה לא עובד לאף אדם. ישנם מצבים שבהם הילד או המבוגר מגיבים בפאניקה (היסטריה) והימנעות שלהם תהיה מחשש לתגובה היסטרית שלהם שיחשוף את רמת הפחד או כי פשוט קשה להם להכיל מצבים מאיימים כאשר אין להם לאן לברוח או כיצד להתגונן. לעיתים ההימנעות מלהגיע לבית הספר צופן בחובו חרדה או פחד כגון: פחד ממטלות בית הספר, פחדים חברתיים, כוחנות מצד ילד או ילדים אחרים או אפילו פחד הנובע מקשיים שהילד נושא עמו. כ-%52 מהילדים הסובלים מחרדה סובלים גם מהפרעות התנהגות.

חרדה עוברת במשפחה. סביר להניח שילד שסובל מחרדה יש לו הורים חרדתיים. המקור יכול להיות תורשתי (אם כי לא נמצא גן המסביר זאת) ומהשפעה סביבתית. ילד עם המנעויות שגדל בסביבה חרדתית יטה להיות חרדתי. הורים חרדתיים מהווים מודל חיקוי של פחד ודרכי התמודדות איתו. הורים של ילדים חרדתיים מפתחים התגוננות יתר על הילד ההססן והנמנע ובזה מובילים אותו לחרדה נוספת.

במצב הבטחוני השורר בארץ היום, אנשים דרוכים יותר לאן יתפתחו המאורעות, להכין איסטרטגיות התמודדות לאור התפתחויות כאלה או אחרות. רמת הדריכות שלהם לא מגיע לכדי חרדה או היסטריה, אולם, חלקנו מפתחים חרדה אל מול המציאות שאיננה בשליטתו. המציאות היא מציאות לא פשוטה ולא יציבה, לפיכך צריך להערך גם ברמה לוגית וגם ברמה מעשית על מנת להפחית את רמת החרדה שנוצרה.

בבתים בהם הילדים חרדים מאוד וחוששים מהזעקות ומפתחים תסמינים של מצוקה חרדתית, יש וצריך לתת לילדים אלו את הטיפול הרגשי המתאים כדי שלא יגדלו לבוגר חרד. לרוב החרדות הם קצרות טווח וההורים יכולים לעזור. במקרים בהם החרדות לא מטופלות הן מפתחות נספחים כגון דיכאון או אובססיביות או שניהם גם יחד. הורה שסובל בעצמו מפחדים וחרדות טוב יעשה אם יפנה גם הוא לטיפול.

מעט טיפים כיצד לנהוג בבית במצבים שבהם אתם מוצאים את עצמכם מגיבים תגובתיות יתר. כגון: נלחצים, מרימים את הקול, מקטרים, נוזפים או ביקורתיים. חשוב לדעת שילד, להתפתחותו הרגשית התקינה, זקוק להכלה והבנה. מה פרוש הכלה? באופן מעשי משמעותו שההורה איננו מתרגש, שומר על איזון רגשי שלו כשהוא ניפגש עם משהו לא לרוחו בהתנהגות הילד או מעשיו. עושה איתו ברור ומסביר. כשההורה לא נלחץ - הילד לא נלחץ ונכנס לעמדת התגוננות. אמנם בזמן אזעקה קשה להיות נינוחים לגמרי, אך כדאי להשתדל להיות כמה שיותר בשליטה. כשילד נלחץ מתגובת הורה הוא יגיב בהתגוננות כדי "להציל את עורו" וישתמש אפילו בשקר כדי להשיג מטרה קיומית זו (עבורו). אם ההורים יודעים שכשהילד שומע אזעקה הוא נלחץ, חשוב לקרוא לילד אליו בנועם וביחד לגשת במהירות אבל בלי לחץ למקום מחסה. כאשר ההורה משדר לחץ מהמצב, הילד חש חסר הגנה וביטחון לכן, כדאי לקבל הדרכה ויעוץ כיצד ירגיע את עצמו מראש שבשעת מבחן יוכל להוות עבור הילד משענת.

שנזכה כולנו לעמוד בנסיונות ולהדריך את הילדים שלנו מתוך ישוב הדעת וללא לחץ או פחד כלל. •

1 צפיות
  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019