(פרשת לך לך)  שבט מוסר

קפסולה של רחמים קצת אחרי חצות אני מתעוררת. כאב עז בשן מתריע על דלקת. אחר כך יגיעו הכאבים הבלתי נסבלים, וכמובן האנטיביוטיקה, שבלעדיה אי אפשר לטפל בחניכיים הדלוקות, כך מספרת גב' י. דרור (מרוה לצמא, מטות תש"פ). אנטיביוטיקה. זה רעיון. אם אקח כעת מנה ראשונה ממנה, אוכל לחסוך שעות ארוכות של סבל ולהתקדם מהר יותר לטיפול בשן. אני ניגשת אל מגירת התרופות, רק כדי לגלות שהקפסולה האחרונה שנותרה שרויה במצב מעוך, פצוע. בכל זאת, אני מעדיפה ליטול אותה כמו שהיא. כוס מים, יהי רצון שיהיה עסק זה לרפואה שלימה לעבודתך יתברך, בכוונת הלב ו... טעם מר ממלא את חלל הפה. פתאום אני מוצאת את עצמי מודה על הדבר הפשוט הזה שנקרא קפסולה, זו העוטפת את האבקה המרה כל כך ומקלה על הבליעה. איזה יופי של פתרון! הטלטלה שטולטלנו בשנה זו תשפיע בלי ספק על הימים העצובים הבאים לפתחנו. טעימה קלה של צער הטעים אותנו הבורא. טעימה מעוררת שלא משאירה לבבות פועמים בתרדמת או בנמנמת. "בורא עולם עטף לנו את הקושי בתוך קפסולה (איזו מילה מוכרת...). הוא ביקש לקרוא לנו, אבל לא רצה להכאיב יותר מדי. ביקש לעורר, אבל עשה זאת ברחמים גדולים". במילים אלו פתח דרשן מפורסם את דברי החיזוק שביקש להשמיע באוזני שומעי לקחו, וכה הוסיף: "אבל לפעמים... לפעמים, כשהקפסולה לא עוזרת, אין ברירה וחייבים עירוי. עירוי זה כואב! צריך להחדיר מחט דוקרת אל תוך הבשר, וזה כואב. הרבה יותר. יהודים יקרים! בואו נבלע את התרופה המרה כשהיא בתוך הקפסולה! שלא נצטרך עירוי, שלא יהיה כואב יותר!!״ אצלנו היהודים, בני ישראל, עם הסגולה, הבטיח הקב"ה שהוא בורא תרופה לפני שמגיע המכה, אולם אל הגויים ראשית נותן הקב"ה את המכה. לפעמים לעיניים שלנו יש מן עיוורון מסוים המונע מאיתנו להבין ולהשכיל מהי "התרופה" ומהי "המכה". אדם שהפילו עליו "תיק מן השמים", תידבק בקורונה (ומרגיש פחות או יותר טוב), האם אמור הוא להרגיש בעצמו שקיבל מבורא עולם תרופה או מכה?! בוודאי שאין אנו עוררין על דברי חז"ל הקדושים שלעולם יהיה אדם רגיל לומר בלשונו שכל מה שעושה הקב"ה, הכל לטובה, וכן נפסק בשלחן ערוך להלכה ולמעשה (סימן רל') , אלא שעדיין הרגשת הבלבול לדלג בין הר התרופה להר המכה גורמת לנו לפעמים לטלטול גדול כאשר אדם חולה, וודאי יבין שקפסולה של אנטיביוטיקה היא תרופה למחלתו, אך הוא אמור להרגיש אם הוא נמצא בקפסולה במקום עבודתו והדבר מקשה עליו מאוד, או שבנו נמצא בקפסולה בת"ת או בישיבה, האם הדבר נותן הרגשת תרופה או מכה? תקופת הקורונה מעוררת בנו קירבה מיוחדת, חווינו מחסור, אף שלרגע לא היה חסר לנו לחם ומים. היה מי שחווה גם חולי ומצוקה, מוות ושכול. היו לנו התמודדויות לא פשוטות בתוך הבית

פנימה, מוסדות תבל נעו וזעו. יציבות כלכלית בת שנים קרסה פתאום כמו מגדל קלפים. הנגיף עדיין כאן, זרועותיו הארוכות מורגשות היטב. לא מעטים מתמודדים עם כל מה שהותיר אחריו. לא שוכחים, לא חוזרים לשגרה, לא חוזרים לתרדמת. יש לנו השנה מושגים חדשים של טלטלה וזעזוע. יש לנו תובנות ולקחים, ועם כל אלה באים אנו בתחנון ובדמע: אמור לצרותינו די, הסר מאיתנו

2 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שבט מוסר (פרשת ויצא)

שבט מוסר (פרשת ויצא) לעמוד כחומה בפני הילד (א') לפעמים אנחנו עומדים ממש כחסרי אונים ושואלים, מה קורה כשהילד בבית מתפרץ בכעס בלתי נשלט שעלול לטלטל את כל המשפחה? במקומון בקהילה (פנינה, אב תש"פ) כתבה הג

שבט מוסר (פרשת וישלח)

שבט מוסר (פרשת וישלח) לעמוד כחומה בפני הילד (ב) הצורך להעניש ילד במסגרת הצבת הגבולות "עונש יכול להינתן אך ורק מתוך תחושת שליטה של ההורה. שיקול הדעת חייב לבוא לפני ביצוע הפעולה", משיב הרב סגל, מאבחן די

שבט מוסר (פרשת נח)

שלימות מוחלטת ברור שכל אחד שואף להיות בריא ושלם, אך יש כאלה שכך גזרה חכמתו יתברך ונולדו עם מגבלה גופנית כלשהי, אמנם חובתם היא לפנות לרופא ולהשתדל להשיג מרפא, אבל אי אפשר להבטיח להם הצלחה, ועליהם לדעת

  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019