שבט מוסר (פרשת נשא)

החטא ועונשו

באותה העת שאנו נמצאים כעת שנת תשע"ט, שנה או שנים מצפים מאיתנו לקוות ולצפות לבואו של משיח, "דור המשיח", איך שאנו נקראים, דור תהפוכות, דור של שגשוג ועלייה בתורה, חזרה בתשובה למאות אלפים ורבבות, ומאידך גיסא יצר הרע עושה את שלו, זה כנגד זה עשה האלוקים כאשר אנו צופים בדבר שלא היה בדורות הקודמים, מחלה שמכה בנו קשות ונוראות, המחלה הנוראה!! זה קורה במשפחות הכי טובות, יצר הרע לא מבחין בין צדיק לרשע, נשים וטף, אנשים צעירים שעוד לא התחילו את חייהם נקטפים מן העולם בעקבות אותה מחלה נוראה, נשים נשואות בגיל צעיר מאוד שעדיין לא בושלו בחיי נישואיהם, עם ילדים קטנים ממש נקטפות מן העולם ולכאורה יש לנסות להבין ענין נורא זה.

אם ננסה לעשות דמיון נצפה ונראה ש"הפעם הראשונה בהיסטוריה" של העם היהודי שנגזר בשמיים כלייה על כל ישראל, כלייה ואבדון, זהו כאשר המן הרשע הכריז להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים בכל המדינות.

והאלשיך הקדוש (אסתר פ"ד) הקשה, וכי בגלל שאכלו היהודים ונהנו מסעודתו של אחשוורוש,  יתחייבו כלייה על כל האומה ח"ו?! כדי להבין את כל זה יש להקדים, שהנה ישנם בעולם כולו ב' מהלכים: האחד שכר ועונש, והשני פיטורין, לדוגמא: עובד במפעל שמאחר, בתחילה נוקטים נגדו בצעדים של ענישה להרתיע אותו לשנות דרכו, ועושים לו הורדה במשכורת, קנסות ועוד. ואם כל זה לא עוזר אז לבסוף מקבל הודעת פיטורין, והטעם הוא ששוב לא יועיל לו עוד קנס או עונש, שבעל הבית רואה שהטבע של האיחורים והזלזול  מתחיל להיות טבוע בו שכמעט א"א לו לשנות דרכו, ואי אפשר לנהל כך מפעל עבודה.

אותו דבר ישנו בהנהגת הבורא יתברך, ישנו חטא, וממילא יש עונש בא בעקבותיו, אך גם כאשר ישנו עונש, עדיין על כל פנים יש התאמה למסגרת, האדם עדיין לא הוציא את עצמו מן הכלל.

אולם כאשר יש שנאת חנם, התרחקות מאהבת חינם, מאהבת ישראל, האדם רואה רק את עצמו, כמעט ולא איכפת לו מן האחר, מהות האדם, מהות הבריאה מיסודה נעקרת!!

זה כבר לא שכר ועונש, המוסריות של האדם שלכך נברא מעיקרא נעקרת משורשה כאשר אין אהבת ישראל גמורה, אלא להיפך ח"ו. בעל חיים דואג רק לעצמו, כלל לא איכפת לו אם ישאר לבעל חיים אחר, אין אצלם את מוסריות האדם, מה שאין כן אצל האדם, שהאכפתיות והאהבה כלפי הבורא, זוהי מהות האדם.

לפי זה אפשר גם לבאר קצת את חומרת גזרת "דור המבול", שם הדור כולו פרץ כל גבולות "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ...וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, ט), , ולא היה שייך שם כבר שכר ועונש, הקב"ה ראה שם עובדות שסותרות מהות קיום האדם בעולם, הגזל, שחיתות המידות, ביטול מהות מוסר האדם, ובזה עקרו את זכות קיומם, מה שאין כן בדור הפלגה שאף שכפרו בעיקר, מ"מ עדיין היו כאחד ואיכפתיים אחד כלפי השני, שם היה ענין רק של שכר ועונש, ולא כלייה ואבדון.

הגר"א בפירושו למשלי (יד, ל), על הפסוק "וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" מבאר למה דווקא קנאה גורמת לרקב?! למה לא אמרו כן על שאר דברים כגון גניבה, רצח, וכדו'?! וכותב שעומקם של דברים הם שהאדם חושב על עצמו: חבל שאני זה אני ולא הוא, לא טוב לו שלחברו טוב, אין הוא רואה בייעוד שלו לפי קביעת הבורא יתברך, ולכן הוא יהיה רקב, ה' ירחם.

ידידי ורעי, אין אנו יודעים חשבונות שמים, אבל דבר אחד בטוח, שאם בדור הפלגה ה' יתברך לא כילה אותם רק בעבור שהיו איכפתיים אחד כלפי השני והייתה אהבה ביניהם, ודאי נלמד כולנו שהגדר הגדול ביותר בדורנו מפני כל מיני גזרות ומחלות ל"ע, זה להתחזק באהבת חינם!! אכפתיות כלפי השני!! להרבות חסד איש עם רעהו!! החפץ חיים היה אומר "אדם לא לצורך עצמו נברא", וזה יסוד גדול ובדורנו ניתן לומר שמי שלא עושה כן, אפשר שמסכן את עצמו ואת משפחתו ח"ו, והדברים ברורים!!

0 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שבט מוסר (פרשת פנחס)

חיים "קלים" ישנם לפעמים רגעים בחיים שצריך לקחת אחריות ולא לחיות בהתנצלות, להתמודד מול מה שקיים. ראיתי מאמר נפלא בעיתון "מרווה לצמא" (אדר תשע"ט של א' הבר) ואני חושב שזה שייך לכולנו, להרבה משפחות. והנה

שבט מוסר (פרשת בלק)

סגולת הישועה לא פעם ולא פעמיים אנו נתקלים במודעות נפלאות של אנשים שנושעו ממצב מסוים, ומפרסים זאת ברבים כדי להודות על הנס הגדול שקרה איתם, "וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ

שבט מוסר (פרשת חוקת)

שקט תעשייתי לפעמים המטלות בבית עמוסות מתמיד והילדים, מתרוצצים בין הרגליים. כמה קל לשלוח את הקטנים למטה, לבקש מהם שישחקו רק על המדרכה ויחזרו בעוד שעתיים. בינתיים נספיק לנקות, לבשל, כמה זה קל, אבל הדבר

פרסום למגזר החרדי דתי
  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019