בשכר הצניעות זוכים לזיווג הגון
בחורה רווקה השומרת על צניעותה מגדילה מאוד את סיכוייה לקבל זיווג הגון וצדיק, כמו שנאמר בתהלים (קכה, ג): "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים". מפרשת על כך הגמרא (סוטה ב): "אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו״, לצדיק - צדקת, לרשע - מרשעת. מסביר רש״י: "לצדיק נותנים צנועה ולרשע פרוצה".
לבחורה הצנועה נותנים חן וסייעתא דשמיא, וכך זוכה היא לבחור הצדיק הראוי לה. על כך אומר הפסוק (משלי נ, ד): "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם״ - אם את מוצאת חן בהליכותייך ובצניעותך בעיני האלוקים, ממילא תמצאי חן בעיני אדם - אותו האחד שהגון וראוי להיות בעלך. כי מציאת חן, זה רק מהקדוש ברוך הוא.
הגמרא מספרת על אשה בשם קמחית, שזכתה שכל שבעת בניה ישרתו ככוהנים גדולים בבית המקדש, כוהנים הנכנסים למקום הקדוש ביותר, לקודש הקודשים, מקום ארון הברית, ביום הקדוש ביותר בשנה - יום הכיפורים.
רבותינו תמהו על העובדה שמבית משפחה אחת יצאו שבעה כוהנים גדולים, ולפיכך באו "לחקור" דוקא את האם ולא את האב, שמן הסתם גם הוא לא היה אדם פשוט, ושאלו אותה: "מה מעשייך? מהו סודך?"
ענתה להם: "מעולם לא ראו קורות ביתי את שערות ראשי!"
איזו צניעות מופלגת! ואם כך נהגה בביתה, קל וחומר מחוצה לו.
מקמחית הצנועה והצדקת למדו חז"ל את הכלל, כאמור לעיל, לכל הדורות: צניעות שבאשה מזכה את בניה להיות צדיקים, טובים, ישרי דרך, בעלי ענוה ודרך ארץ.
ירידת הדורות
פעם עבר הבעל שם טוב הקדוש זיע״א דרך העיר איסטנבול שבטורקיה, ואמר לתלמידיו שהוא רואה בעיר זו, אנשים שהם בעלי נשמות מתקופת התנאים הקדושים (הם חיו כ-1000 שנים קודם לכן).
שאלו אותו: "רבנו, במה זכו האמהות שלהם בכאלו בנים?"
ענה להם: "האמהות של כל אלו היו צנועות במדרגה גבוהה מאד, ולכן זכו להוליד בנים בעלי נשמות ממדרגות גבוהות מאד!"
אם כן, הכל הולך אחר האשה... מאחורי בן קדוש יש אמא קדושה לא פחות. זהו כוחה של האשה.
ואכן, במה משקיעה האשה את רוב ימיה? בילדים שלה, כמובן. "עמלנו אלו הבנים", כתוב בהגדה. רוב עמלה של האם, רוב האנרגיה הטובה שלה, זה עבור הילדים. צער העיבור, צער הלידה, צער הגידול על כל המשתמע מכך - לקום באמצע הלילה, לטפל ולהאכיל, לרחוץ ולהלביש, קופת חולים, טיפת חלב, חיסונים, לרשום לגן (תורני, כמובן!), לראות אותו בעיניים כלות בוכה מאחורי השער... אחר-כך בית־ספר (תלמוד תורה),." שעורי בית... ישיבה קטנה, ישיבה גדולה... לברר בשב״כ (שרות בירור כלות) על ה״משודכת" עד שאת מאשרת לו להיפגש... ה״לחיים", האירוסין, החתונה, הבכי על הבן ש״עזב אותי"... ביביסיטר לנכדים... ולא הזכרנו את כל העמל מסביב לכל זה שלא נפסק אף לא ליום אחד, אפילו במוצאי שבת - שטיפות, כביסות, קניות, בישולים...
הרבה מאוד עבודה משקיעים ההורים עבור ילדיהם, ומה הם בסך הכל רוצים לראות מהם ? שיצאו טובים! פירות מובחרים!
רבותינו נותנים לך עצה נפלאה: חיי בצניעות! זו לא סגולה, זו דרך החיים הנכונה ביותר כדי לגדל ילדים טובים יותר.
רוצה השקעה טובה? השקיעי בצניעותך! כל תוספת של צניעות, הן בבית והן מחוצה לו, היא תוספת נקודות זכות לילדיך, נקודות בונוס להצלחתם בגשמיות וברוחניות.
ידועה ירידת הדורות התלולה. מה עלינו לעשות כדי לשמור על ילדינו? בראש ובראשונה לשמור על עצמנו ועל צניעותנו ולא לחפש הקלות והתרים לחיים יותר ׳חופשיים וקלילים׳.
דעי, אמא יקרה, כי מעשייך משפיעים על הדור הבא ועל זה שאחריו, ממך ילמדו וממך ישפיעו. בכל מקום שהאם מקלה (שרוול הדוק מדי, חצאית קצרה, כפתור פתוח...), בתה עלולה להקל הרבה יותר, ונכדתה עוד יותר.
כל הקפדה והחמרה בצניעות של האם, היא שמירה על צניעות יוצאות חלציה.