top of page

מאריך במצוה אדם שממהר לסיים את התפילה, אולם השליח ציבור מאריך מעט בניגון וכיוצא בו, מה יעשה?

מאריך במצוה אדם שממהר לסיים את התפילה, אולם השליח ציבור מאריך מעט בניגון וכיוצא בו, מה יעשה. כתב בספר פלא יועץ ( ערך אהבת רעים ) כתב "חלק מאהבת ישראל,תשובה : זה לשמוח מאוד כשבני האדם עושים רצון קונם, ולהצטער על עוברי עבירה. שהרי ככל שיתרבו מצוות, זה מכריע את כל העולם לכף זכות, ויגיע מכאן טובה לעולם כולו". ויש ללמוד מכאן שכאשר אדם עושה מצוה ומאריך בה קצת, אם זה בחזנות, או בשיעור תורה, או בעריכת חופה וקידושין, או בקריאת התורה, וכן כל דבר שמתרבה בו כבוד שמים שצריך לשמוח בזה ולא להתרעם או לכעוס גם כאשר לא נוח לא, עיין בספר הנהגות אהבת ישראל ח"א (מעלה א' סעיף ד'). ויש להוסיף שיש כאן, טובת הפרט וטובת הכלל, וגם אם הוא עצמו ממהר ויש לו סיבה טובה לכך, מכל מקום הציבור לא אשם, ומה לו להתרגז או לכעוס. ומצוי מאוד שעולה שליח ציבור ומאריך קצת בעמידה (לא יותר מדאי), או שמנגן בקדיש מעט וכגון בראש חודש או חול המועד, וחלק מהאנשים בציבור ממהר, "ללכת לטייל או לסידורים", ואז מתחילים עם הלחשושים והתלונות על "החזן המאריך". אולם באמת מה אשם שאר רוב הציבור שנהנה ומתענג ומתעלה על הניגון הקטן שעושה השליח ציבור, ויש כאן נגיעה אישית ממש, והמשנה אומרת "אין אדם רואה נגעי עצמו". מי שממהר יכול ללכת למקום אחר שמקצרים מאוד בתפילה או שילך באמצע התפילה מהמקום שנמצא בו, אבל אם החליט להישאר עליו להתבטל ברוב, קמא קמא בטיל. ולפעמים רב שמוסר שיעור תורה בין מנחה לערבית, לא סיים בדיוק ממש בדקה המבוקשת, והאריך בשתיים או שלוש דקות, והמתלוננים כבר עושים פרצופים, וכנ"ל. (אולם יש רבנים שמאריכים ללא סוף ובקרת זמן וגם זה לא טוב). Page 1 of 1

9 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שאלה : איך מעשה קטן(כביכול) יכול לשמח משפחה שלימה.

תשובה : סיפרה לי גב' לוי (שם בדוי), כמה ימים לפני ראש השנה, נתבשרנו שנדבקנו משפחתנו חלקנו בנגיף הקורונה, חלקם היו חולי קורונה, וחלקם היו בבידוד. אלו היו שבועיים ימים לא פשוטים כלל, רק מי שחווה זאת יכו

מה אפשר עוד לעשות מלבד להוסיף בלימוד ולהתפלל.

נכנע לפניך שאלה : שלום הרב, מה אני אמור לעשות שכבר תקופה ארוכה יש קושי רב בבית, לחץ גדול, מה אפשר עוד לעשות מלבד להוסיף בלימוד ולהתפלל. תשובה : כאשר נעצור רגע ונרצה להבחין מהם כל ההפרעות הללו, קל יהיה

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת מטות)

דיני ימי בין המיצרים המקור לבין המצרים על הפסוק באיכה (א ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" דרשו חז״ל: אלו הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר הקודש ו

bottom of page