שבט מוסר (פרשת ויצא)
לעמוד כחומה בפני הילד (א')
לפעמים אנחנו עומדים ממש כחסרי אונים ושואלים, מה קורה כשהילד בבית מתפרץ בכעס בלתי נשלט שעלול לטלטל את כל המשפחה? במקומון בקהילה (פנינה, אב תש"פ) כתבה הגב' אביגיל שיין מאמר נפלא המתפרס בחמשת השבועות הבאים.
אבא תהיה חזק בשבילי
זה תמיד קורה ברגעים הכי לא צפויים, ובמקומות הכי אסטרטגיים. הילד נשכב על הרצפה בסופר, מול עשרות אנשים, ובועט ברגליו בחוזקה שהוא רוצה את הממתק שאמא מסרבת לקנות.
"האמת שמסתתרת מאחורי התפרצות זאת היא אחרת ממה שנראית על פני השטח", אומר הרב אברהם מ., מאבחן דידקטי ויועץ חינוכי ותיק, "על פניו נראה שהוא אכן רוצה את הממתק בכזאת תשוקה, שגורמת לו לאבד עשתונות. אבל באמת של הדברים, הילד רוצה משהו אחר. הוא אינו מסוגל לבטא את עומק תחושותיו, אבל לו רק יכול היה להתנסח במילים היה מתחנן:
'אימא, אני רוצה אותך חזקה. אל תיכנעי למהומות שאני מחולל ואל תתרגשי מהבעיטות ברצפה. אני בוחן כמה את חזקה וכמה אפשר לסמוך עלייך. קשה לי לקבל את הסירוב שלך, אני מרגיש תקוע, אני גם מאוכזב וקשה לי לדחות סיפוקים. לכן אני מתפרץ בעוצמה כזאת, אבל אל תיבהלי מההתנהגות הזאת. אני רק פורק תסכולים כי קשה לי לעמוד מול גבולות. אני צריך את העוצמה שלך אל תיכנעי לדרמה המסעירה שאני יוצר כאן, בבקשה, תהיי מספיק חזקה בשביל לא לוותר לי...' כאשר אימא תשמע ותדע את המילים האמיתיות שעומדות מאחורי ההתפרצות, יהיה לה קל יותר להיות נחרצת ואסרטיבית".
הילד ממשיך לצרוח ולבעוט בחוסר שליטה, ואמא ממשיכה להתהלך בין מדפי הסופר, שולפת מוצרים, מכניסה לעגלה, ומתעלמת מהבלגן שהילד יוצר - גם זאת התנהגות שגויה. ילד אינו רוצה אמא מנוכרת, אלא אימא קשובה ואכפתית. לפעמים קיימת אשליה שאם נתעלם מהמהומה שהילד מחולל, הוא יירגע בסופו של דבר. אבל התעלמות פירושה נטישה. ילד רוצה שירגישו את התסכול שלו, יבינו את התחושות הסוערות שלו ויתנו להן מקום. מצד אחד, שלא יהיה ריחוק או התעלמות ממנו, אבל מצד שני, שיהיו מספיק אסרטיביים בלי להיכנע לאולטימטום שהילד הציב".
הילד רוקע ברגליים בחוזקה. אימא ניגשת אליו. הקול שלה רך מצד אחד, אבל נחרץ מצד שני. "בוא. תעמוד על הרגליים. חשוב שנדבר על איך שאתה מרגיש. אתה מאוד רוצה שנקנה סוכריות גילי, נכון? אני מבינה את הרצון הזה, אבל הן מאוד לא בריאות ובבית שלנו אנחנו מכניסים ממתקים פחות מזיקים לשיניים ולגוף. לכן אתה תבחר עכשיו ממתק שעונה להגדרה הזאת".
"אין ספק שזהו השילוב המנצח - מצד אחד לא להתעלם, ומצד שני - לא להיכנע״, מנתח הרב סגל את המקרה, "ישנה שיטה בפסיכולוגיה הנקראת 'הולדינג' שפירושה להחזיק את הילד. גם החזקה פיזית, כדי שלא יזיק לעצמו ולאחרים, וגם החזקה רגשית. ההחזקה שההורה נותן - מרגיעה את הילד. הילד נושם לרווחה ברגע שהוא מזהה בהורה את היכולת מצד אחד להחזיק אותו, ומצד שני להציב לו גבולות. לעומת זאת, כשילד מבחין שההורה אינו מצליח להשליט מוח על הלב, אין סיבה שהוא עצמו יידע לעשות זאת" (המשך אי"ה בשבוע הבא).
--
מצפה לישועת ה' ברחמים גיא אלקנה לוטינגר מו"צ בית הוראה "שואל ומשיב" בת ים