בית הוראה "שואל ומשיב" (פרשת בהר)

המשך מלאכת שוחט

הוצאת קוץ

מותר להוציא במחט קוץ שחדר לגופו כשיש צער בדבר. ולכתחילה ישתדל להיזהר שלא ייצא דם, ומכל מקום מעיקר הדין מותר להוציא את הקוץ גם שברור לו שייצא דם, הואיל ואין מתכוון להוצאת הדם, וזוהי מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי לא צריך את הדם, ובמקום צער לא גזרו חכמים (חזו"ע שבת ח"ג עמ' עד, אור ההלכה שם סע' ח).

בדיקת דם בשבת

אסור בשבת  לעשות בדיקת דם, ספירת דם, שקיעת דם, שהרי זה חובל לרפואה ואסור מן התורה (שהרי צריך את הדם). ומכל מקום בודאי שאם יש חשש סכנת נפשות או חשש סכנת איבר, מותר.

וחולה סכרת שחייב לעשות בדיקת דם כדי לדעת את כמות האינסולין שצריך להזריק לעצמו, ובלעדי זה עלול להגיע לחשש סכנה, מותר לו לעשות את הבדיקה הזאת, ואפילו כמה פעמים ביום (אור ההלכה שם, סע' ג, נשמת אברהם ח"ד עמ' ל-לא).

מלאכת ממחק

מבוא למלאכת ממחק (ממרח)

מלאכת ממחק היא אחת מט״ל אבות מלאכות האסורות מן התורה בשבת. מהות מלאכת ממחק היא החלקת פני גוף מחוספס על ידי פעולת גירוד או שפשוף או כל פעולה אחרת. לצורך עבודת המשכן היו ממחקים את עורות האילים והתחשים משערות שעליהן עד שנעשים חלקים וראויים לשימוש. לפיכך, הממחק את העור כדי לעשות ממנו קמיע חייב.

הממחק פני גוף מסויים בידיו בלא עזרת כלי, הרי זה תולדת ממחק וחייב. לפיכך המורט נוצה מן האברה כדי להשתמש באברה וכן השף בידו על העור המתוח בין העמודים ומחליקו חייב משום ממחק.

הממרח משחה קשה או שעוה או זפת וכיוצא בהם מדברים המתמרחים עד שיחליק פניהם, חייב משום ממחק. שאע״פ שאינו מוחק מגופן כלום, מ״מ כיון שהחליק פניהם הרי זה דומה לממחק וחייב ( מנוחת אהבה ח"ג פ"ב).

הגדרת המלאכה

המסיר שיער או צמר מעור בהמה עד שמחליקו, כדי לעשות ממנו קלף או עור לנעליים וכיוצא בזה, עובר על מלאכת ממחק (רמב"ם הלכות שבת פי" ה"ה).

ממרח - תולדת ממחק

בימים עברו, כדי לסגור מכתב במעטפה, טפטפו שעוה מסביב לפתח המעטפה, ומרחו השעוה והחליקוה וחתמו עליה, ובזה היה ניכר אם נפתחת המעטפה. כמו כן, כשרצו לסגור חבית היטב לזמן ממושך, היו מורחים טיט על המכסה ומחליקים אותו. פעולה זו נקראת "ממרח" - תולדת מלאכת ממחק. על כן, המורח משחה עבה על התחבושת כדי ליתנה על הפצע, עובר איסור ממרח מן התורה.

ממרח האסור מן התורה הוא רק כאשר מורח גוש עב כשעוה וכיוצא בזה, אבל המורח משחה רכה הנימוחה בידיים, עובר על איסור מדרבנן [גזרה שמא ימרח גוש עב] (בית יוסף, חזו"ע שבת ה, כו, שבת בהלכה ובאגדה עמ' 236).

מתי שייך איסור ממרח

איסור ממרח הוא רק כאשר חפץ שהחומר הנמרח יישאר מרוח, כמו בשעוה על מעטפה, ומשחה על תחבושת הנ"ל, אבל כאשר חפץ שהחומר הנמרח יבלע ולא ישאר ממנו ממשות, אין בזה איסור ממרח.

כן דעת המגן אברהם, ערוך השלחן, מעט מים, תפארת ישראל, תוספת שבת, משנה ברורה, וכן הסכימו בשו"ת ערך שי, יד יוסף, מנחת יצחק וויס, הגרש"ז אוירבאך, גאון רבי נחמיא רוטנבר, מנוחת אהבה ועוד.

ולדוגמא כאשר מורחים ממרח שוקולד על פרוסת לחם, ודאי שחפצים אנחנו שהממרח לא יבלע בפרוסה, אלא שתשאר שכבת שוקולד על הפרוסה, כי כך טעים יותר (מרגישים טעם השוקולד. ולכן נקרא הדבר ממרח שוקולד על זאת שאנחנו ממרחים אותו על הפרוסה וחפצים שיישאר עליה ולא יבלע בה (ואע"פ שבאוכלים לא שייך איסור ממרח כלל, מכל מקום רק הסברנו ע"י דוגמא מה נקרא ממרח). 

פוסטים אחרונים

הצג הכול

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת מטות)

דיני ימי בין המיצרים המקור לבין המצרים על הפסוק באיכה (א ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" דרשו חז״ל: אלו הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר הקודש ו

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת פנחס)

הלכות צום י"ז בתמוז מעוברת, מיניקה, יולדת ומפילה בתעניות י״ז בתמוז, צום גדליה, ועשרה בטבת, וכן תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון (כמו השנה) דינן כדלהלן (ולכן השנה שנת תשע"ט דין י"ז בתמוז וט' באב שוה

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת בלק)

המשך מלאכת בונה וסותר קליעת צמה אסור לקלוע צמה בשיער או להתירה, משום שדומה לבונה וסותר. (שו"ע סימן שנ סק"ו, הלכה ואגדה שם). במה דברים אמורים? כאשר קולע צמה עם שלושה ראשים, אבל צמה בעלת שתי ראשים, מותר

פרסום למגזר החרדי דתי
  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019