בית הוראה שואל ומשיב (פרשת מטות)

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת מטות)

דיני ימי בין המיצרים

המקור לבין המצרים

על הפסוק באיכה (א ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" דרשו חז״ל: אלו הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר הקודש ופרעו פרעות בישראל, עד שביום תשעה באב נכנסו לבית המקדש להרוס ולהשחית בו, ובתשעה באב העלו את בית המקדש באש. ולכן נהגו ישראל כמה מנהגי צער ואבלות בימים אלו כדלהלן (חזו"ע ארבע תעניות, הלכה ואגדה עמ' 85).

תיקון רחל בחצות היום

בימי בין הצירים נהגו בנוסף לתיקון חצות של הלילה, גם בחצות היום לשבת על הארץ ולומר תיקון רחל (עם תוספות כמו שמובא בסידורים), וזמן אמירתו מחצות היום עד צאת הכוכבים (חזו"ע ארבע תעניות עמ' קכח).

תיקון חצות

כתב מרן השלחן ערוך (סימן א ס״ג): "ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש", ויצטער ויבכה על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שעדיין לא נבנה באשמותינו אנו (הלכה ואגדה ארבע תעניות עמ' 85).

זמן אמירת תיקון חצות

מחצות הלילה עד עמוד השחר. ואם לא אמר עד עמוד השחר, יאמר תיקון לאה בלבד עד הנץ החמה, וגם נשים טוב שתאמרנה תיקון חצות (הליכות עולם ח"א עמ' מח).

בגד חדש, כרי חדש

נוהגים להימנע מללבוש בגד חדש ומלאכול פרי חדש בימי בין המצרים, כי היאך יאמרו "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", כשהוא זמן פורענות וימי צרה ותוכחה לעם ישראל. ואולם בשבתות שבינתיים, מברכים "שהחיינו" על פרי חדש או על בגד חדש. ובפרט שנהנה מהפרי ומקיים מצות עונג שבת שהיא מהתורה (חזו"ע שם עמ' קכט, הלכה ואגדה שם עמ' 89).

טעה וברך

שכח ולקח פרי חדש וברך עליו ברכת הנהנין, ופתאום נזכר שהוא פרי חדש, יברך עליו ״שהחיינו״ ויטעם ממנו, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה (חזו"ע שם עמ' קלח, הלכה ואגדה שם).

לא ימצא

פרי חדש שלא ימצא לקנותו לאחר תשעה באב או שיתקלקל ויפסד טעמו, רשאי לברך עליו שהחיינו אפילו בחול, ואפילו לאחר ראש חודש אב (חזו"ע שם קלו, קלז, הלכה ואגדה שם).

חולה ומעוברת

מי שחולה אפילו מעט, רשאי לאכול פרי חדש ולברך "שהחיינו". מפני שהפירות פותחים את תאבונו לאכול דברים הטובים לבריאותו. וכל שכן מעוברת שהתאוותה לפרי חדש, שתברך עליו ״שהחיינו״ ותאכל (חזו"ע שם קלח, הלכה ואגדה עמ' 90).

קטנים

קטן פחות מבר מצוה, מותר לו לברך על פרי חדש או על בגד חדש, כיון שכל זה אינו מן הדין אלא חומרה וחסידות, ואין צריך להחמיר בקטן (חזו"ע שם קלז, הלכה ואגדה שם).

מילה ופדיון הבן

אבא שמל את בנו או פודה את בנו בכורו בימי בין המצרים, פשוט שמברך "שהחיינו" בעת קיום המצוה, מפני שזה זמנה ואי אפשר לדחותה (סימן תקנא סי״ג). ורשאי גם להניח שם פרי חדש או ללבוש בגד חדש ולכוון עליו בברכת ״שהחיינו״, כיון שבלאו הכי מברך עבור המצוה (חזו"ע שם קלה, הלכה ואגדה שם).

שמחת ראיה

הרואה בימי בין המצרים את מכרו שלא ראהו שלושים יום, ושמח מאוד בראייתו, כגון: רבו או אביו או אמו או חברו וכיוצא, מברך עליו "שהחיינו", מאחר שאם לא יברך עתה, בראייתו בפעם השניה [תוך שלושים יום] לא יוכל לברך יותר (חזו"ע קמ, הלכה ואגדה שם).

כלי נגינה

יש להקפיד שלא לשמוע שירים המלווים בכלי נגינה בימים אלו, ומכל מקום בשמחה של מצוה, כברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה [שיום הולדתו ה-13 חל בימים אלו], סעודות חתן וכלה בשבעת ימי המשתה, סיום מסכת וכדומה, מותר לשורר ולנגן בכלי נגינה ממש (חזו"ע עמ' קנא, קנג, הלכה ואגדה עמ' 91).

יש מתירים להשמיע כלי נגינה בסעודת ליל הברית הנקרא "ברית יצחק", מאחר ומחשיבים סעודה זו לסעודת מצוה, ובפרט שבענייני אבלות מקילים יותר (הלכה ואגדה שם). 

  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019