שיער אצל רווקה
ומה לגבי רווקה? רווקה ששערות ראשה עוברות את הכתף, ראוי כי תאסוף אותן. שער אסוף משוה מראה צנוע ואצילי יותר לבת ישראל.
ומלבד איסוף השיער יש לדקדק גם כן שהשיער יהיה מסודר, רובו כולו. ישנן בנות רבות שאומנם אוספות את שיערן אך עדיין השיער לא מסודר כלל בראש, "קופצים" מלא שערות לכאן ולכאן, וזה לא מתאים, לא מסודר, ולא יאה לבת ישראל להיראות כך. אימהות צריכות לשים לב לכך ששולחות את הילדה לגן או לבית הספר, שהשיער יהיה מסודר, ומאורגן. ומלבד ענין הצניעות שעומד כאן על הפרק, יש ודאי לציין את נושא "הכינים" שנמצאות בשיער הבנות, ונושא זה לא פחות חשוב, וצריכות האימהות לשים לב לכך לטפל ולסרק את שיער בנותיהן ולבדוק הכינים לעיתים תכופות יותר, וזה "בין אדם לחבירו".
ערב הימים הנוראים. רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ששמש כחזן בסליחות, הרגיש כי תפלתו אינה מתקבלת כתמיד, ולאחר אמירת הסליחות יצא לטייל ברחובות ברדיטשוב, כדי לחשב מה ביכולתו לעשות.
מבלי משים נשאו אותו רגליו עד למשכנות העוני בברדיטשוב. בעודו מסתובב שם, הבחין פתאום באור גדול הבוקע מאחת החרבות. בעיני קדשו הבחין כי זה אינו אור רגיל שמקורו בנרות, אלא אור רוחני, שיסודו בהררי קודש, והוא מיהר לדפוק על דלת הבית.
לשמע נקישותיו נפתחה הדלת בידי אשה. מיד כאשר הבחינה באורח שניצב בפתח ביתה, הבינה כי הרב בא להוכיח אותה. בו במקום התחילה לבכות מרה, ותוך כדי בכי אמרה: "רבי קדוש, אמנם חטאתי, אן האמן לי שכבר שבתי בתשובה שלמה, וגם סבל רב עבר עלי בשל אותו חטא נורא".
רבי לוי יצחק המתין עד ששכך בכיה, ואז ביקש לדעת מה היה חטאה.
האשה סיפרה כי היא התגוררה עם הוריה בכפר קטן בסמיכות לברדיטשוב. והנה, ביום בהיר, נחת עליה אסון כבד - הוריה נפטרו בפתע פתאום והותירוה בודדה בעולם, והיא בת שבע-עשרה שנה בלבד...
מלבד הצער הנורא היה עליה לדאוג כעת בעצמה למחייתה. רבות הוגיעה את מוחה מנין תמצא את פרנסתה, עד שלבסוף החליטה כי תנסה להמשיך את פרנסת הוריה, שכלכלו את עצמם באמצעות עשיית חמאה וגבינה מן הרפת שהיתה בבעלות הפריץ.
בלי להתמהמה ניגשה הנערה אל בית הפריץ וביקשה ממנו להמשיך את החוזה. הפריץ התבונן בה ואמר כי הוא מסכים להאריך את החוזה למשך שלוש שנים בחצי המחיר, בתנאי שתתן לו לגעת בשערותיה... ותוך כדי הדברים עשה כך.
הנערה נבהלה וברחה במהירות מן הבית. היא נסה לביתה ובכתה במשך כל הלילה על כך. לאחר מכן מיהרה וגזזה את שערות ראשה שגרמו לחטא.
היא חשה שהקרקע בוערת מתחת לרגליה, ולכן נסעה לברדיטשוב. היא כתתה רגליה מבית לבית והציעה עצמה כמשרתת תמורת מזון ומקום לינה.
כעבור שנים שבהן עבדה עד כלות כוחותיה בעבודתה כמשרתת, נישאה ליתום כמותה. זמן קצר אחר נישואיה נפטר בעלה והשאיר אותה לבדה בעולם.
רבי לוי יצחק המשיך לשאול: "ומה עשית עם השערות שגזזת באותו לילה?"
״אומר לך" - ענתה האשה בכאב - "את השערות כולן שרפתי, לבד מתלתל אחד בודד שאותו הותרתי בידי... ואם תשאל מדוע, אשיב, שכאשר מר לי וקשה לי כל כך בחיי, ואני חושבת מדוע הגיע לי כל זאת, אני נוטלת בידי את התלתל היחיד שנותר, ואומרת: ריבונו-של-עולם, אתה צודק...׳"
כאשר יצא רבי לוי יצחק מברדיטשוב מן הבית, הוא נשא עיניו לשמים ואמר: "ריבונו-של-עולם! הינך יכול להניח בכף מאזנים אחת את כל הקיטרוגים, וגם את השטן בכבודו ובעצמו, ואלו בכף השניה אבקש שתניח רק את התלתל הזה, ובטוח אני מי מהם יטה את הכף..." (מתוך הספר "ומתוק האור")