קידוש לשם שמים בלבוש
איך מתבטאת הקדושה אצל בת ישראל? בראש ובראשונה בלבושה.
אם כן, לבושה של בת ישראל משפיע ביותר על המתבוננים בה, ועליה לשים לב מה הבגד שלה משדר. אם הלבוש שלה משדר מרחק, כבוד "ודיסטנס׳ - אזי היא קדושה; אך אם הלבוש שלה משדר פתיחות, משיכה וגירוי יצרים - זהו היפך הקדושה. היא מושכת עליה טומאה. חד וחלק.
שאלה אותי אחת - "סליחה, מה זה משנה איך אני נראית, הרי לא נוגעים בי?"
זהו לא סוד שבגדים ארוכים, ובצבעים סולידיים, משדרים מרחק, כבוד ודיסטנס, ולהבדיל, בגדים קצרים, צרים וצעקניים משדרים משיכה וגירוי יצרים.
כמה, אם כן, צריכה בת ישראל להקפיד על הופעתה.
בנות ישראל מאז ומתמיד הצטיינו במדה זו של צניעות, וכמו אותו מעשה לפני כמאתיים שנה בנערה כבת 15 ממרוקו, בשם סוליקה, שהיתה יפת תואר ויפת מראה.
בנו של השיח׳ המוסלמי חמד אותה וביקש לשאתה לאשה. סוליקה סירבה בכל תוקף להצעה, גם אחרי שניסה בן השיח׳ לפתות ולשדל אותה במתנות יקרות ערך ובהבטחות לחיי כבוד ועושר, אמרה בגאוה יהודית: "בת ישראל אני ולא אנשא לעולם למוסלמי".
בן השיח׳ נפגע מסירובה המוחלט של סוליקה וסיפר על כך לאביו שהיה שליט באותו מחוז.
קרא השיח׳ אליו את סוליקה ודיבר אליה בדבורים קשים ותקיפים - "ראי, נפלה בחלקך הזכות שבני מעויין לשאת אותך לאשה, אם תאותי ותסכימי להצעתו, תהיי המאושרת והעשירה בנשים, תזכי לחיות בתוך ארמון וכל תענוגי עולם יסופקו לך אך אם תסרבי לבקשה, אזי אחד יהיה דינך, והוא הוצאה להורג בענויים קשים ביותר.
ובכן, מה את מחליטה - חיי עושר או מוות בעינויים?"
סוליקה לא התמהמהה בתשובתה וענתה בקול בטוח: "יהודיה נולדתי ויהודיה אמות ולא אתחתן עם בנך המוסלמי".
השיח׳ כעס מאד מתשובתה הנחרצת של סוליקה ואמר - "אם כן, מיד תוצאי להורג במיתה משונה לעיני כל. נקשור את שערך הארוך לזנב הסוס, והסוס ידהר מסביב לעיר, ידלג על אבנים, יקפץ על סלעים וירד במשעולים, עד שגופך יתפרק לרסיסים".
סוליקה הנהנה בראשה והתרצתה בדומיה לעונשה.
מיד ניתנה הוראה להביא למקום פרש רכוב על סוס מהיר.
השיח׳ פנה לסוליקה ושאלה: "ובכן, מהי בקשתך האחרונה?" והנערה השיבה: ”סיכות בטחון".
"מה?!" התרעם קולו של השיח׳, הנטרפה דעתך? איזו מין בקשה זו?"
"זו בקשתי האחרונה", השיבה הנערה. "סיכות בטחון אני רוצה".
סוליקה פחדה באותה שעה, אך לא מן המוות. היא פחדה שמא בשעה שהסוס ידהר, תתנפנף שמלתה הארוכה ותתרומם, ובכך תתגלה צורת רגליה ותיפגם צניעותה. זו המחשבה שהטרידה את הצדקת הזו בדקות חייה האחרונות - הרצון למות בצניעות.
כאשר הגישו לפניה את סיכות הביטחון, בעוצמת נפש עילאית היא תחבה את הסיכה לשמלתה ומשמלתה לבשרה, וכך עוד סיכה ועוד סיכה, עד שהידקה את כל השמלה לרגליה.
השיח׳ ואנשיו נחרדו למראה עיניהם, ובו בעת ניתנה הוראה לפרש לקשור את שערות הנערה לזנב הסוס ולצאת בדהרה מהירה.
כך הסוס רכב במהירות בסביבות העיר, כשאחריו נשרכת סוליקה ומושלכת מצד לצד בטלטלה עזה. והנה, צעקות שבר נשמעות מפי הנערה - "פרש, פרש, עצור, עצור!"
הפרש הרכוב על הסוס נתן הוראה לעצור, כשהוא בטוח שהנערה לא יכולה לשאת יותר בסבל והיא נכנעת לבקשת השיח. "כן, מה רצונך? האם את מתחרטת על סירובך?״ והנערה בקול שבור עונה - "חס ושלום, אני פשוט רוצה עוד סיכות, נפלו לי מספר סיכות..."
כן הוציאה את נשמתה בקדושה אותה צדקת והפכה להיות אות ומופת לצניעותן של בנות ישראל.
כמה כואב, אחיות יקרות, שבדורנו בנות מעם ישראל בלי סיכות בטחון, בלי פרשים ובלי סוסים, מיד חושפות את רגליהן ולובשות בגדים קצרים... איזו בושה זו.
ולפעמים מדובר על בנות ונשים המשייכות עצמן למגזר הדתי, הלובשות חצאיות שאורכן בסמיכות לברך ואינן מבינות עד כמה הדבר פסול.