המשך מלאכת ממרח
חומר דוחה יתושים
חומר נוזלי המשמש להרחקת יתושים מותר למורחו בשבת, ולא עובר בזה לא משום ממרח ולא משום שחיקת סממנים והטעם בזה משום שממרח שייך במשחה עבה, וכאן הוא נוזלי לחלוטין.
צחצוח שיניים
מותר לצחצח שיניים כהרגלו ביום חול גם בשבת, עם משחת שיניים ואין בזה חשש איסור ממרח כלל וכלל (יבי"א ח"ד סי' כח-ל, הליכות עולם ח"ד עמ' ר).
מריחה בידיים סדוקות
ויש שכתבו שאם הידיים סדוקות ומורחים כדי לרפאן, יש לאסור משום רפואה, אולם אחר המחילה, הנה מאחר ודרך העולם שגם מי שאין לו יובש משתמש בקרם ידיים, נמצא שאין בזה איסור רפואה, וכמבואר בשלחן ערוך (סימן שכז ס"א) החושש במותניו, לא יסוך שמן וחומץ, כי אין דרך לסוך בשניהם יחד אלא לרפואה, אבל סך בשמן לבדו לרפואת, ״כי כן דרך הבריאים לסוך בשמן, ולא ניכר שלרפואה הוא עושה", אבל לא יסוך בשמן ורד, משום שניכר שלרפואה הוא עושה (כי דמיו יקרים) "ואם הוא מקום שמצוי בו שמן ורד (וממילא אין דמיו יקרים), ודרך בני אדם לסוכו אפילו בלא רפואה, מותר. ע״כ. וכתב בבית יוסף, ובמקום שאין נוהגים לסוך בשמן כי אם לרפואה, בכל שמן אסור, כי ניכר לעיניים שעושה משום רפואה. וכתב המשנה ברורה, ומשום כך. אסור לסוך בשמן במדינותינו את הראש שיש בו חטטים (פצעים). ומבואר שאם יש דרך לסוך בלי רפואה, הרי זה מותר, אף שיש לו פצעים וניכר שכוונתו לרפואה. וכן מפורש בשלחן ערוך (סימן שכח סל״ז): כל אוכלים ומשקים שהם מאכל בריאים, מותר לאוכלם ולשתותם, אף על פי שהם קשים לקצת דברים, ״וניכר הדבר שלרפואה הוא עושה, אפילו הכי מותר".
ולבד מכל זה, כבר כתב בשלחן ערוך המקוצר הנ"ל שדברים אלו (וואזלין וקרם), אין שם רפואה עליהם, שאינם מרפאים את המכה אלא מרככים ומחליקים את העור, וממילא קל לו לעור להתאחות (ועיין שו"ת יביע אומר חלק ד' סימן כז, חזו"ע שבת ג שסג, שפו, תג, חזו"ע שבת ה' ג, קלב, ילקו"י ב קכו, שבת בהלכה ובאגדה עמ' 238-289).
לאור כל האמור, מי שיש לו יובש בידיו, רשאי למרוח ווזלין וקרם ידיים כדי לרכך את מקום הכאב, ובלבד שימרח היטב באופן שתבלע המשחה. "(ובהוראות שימוש שעל קרם ידיים כתוב: "לעסות היטב על הידיים עד לספיגה מלאה"), והוא הדין למי שאין לו יובש כלל, ורוצה רק לעדן ולהחליק את ידיו, מותר. ואין חילוק בזה אם הידיים סדוקות או בקועות או שיש יובש בלבד, שבכל המקרים אם מורח ומבליע המשחה בידיו, מותר.
וכן מי ששפתיו סדוקות, או יש לו יובש בשפתיים, ימרח על שפתיו, ואחר כך יבליע את המשחה בשפתיו על ידי שפשוף השפתיים זו בזו עד שתבלע המשחה בשפתיו.
וזאת למודעי, כי עיני ראו ולא זר בשבת קודש לתלמיד חכם גדול מאוד שמרח מעט ווזלין על ידו שהיה בה יובש עד שנבלע בעור היטב, ועשה כן בפני מורנו ורבינו הראשון לציון הגאון רבנו יצחק יוסף שליט"א, ואמר לו הרב: "מעשיך נכונים ויציבים על פי הפוסקים הנ"ל, וכמבואר בשו"ת יביע אומר שכאשר מורח מעט ומבליע את המשחה אין בזה איסור ממרח". וענה הרב המורח: "הרי כתב מרן על זה ויתד היא שלא תמט". ישמע חכם ויוסף לקח (שבת בהלכה ובאגדה עמ' 239).
משחה לתינוק וחולה
תינוק שהתאדם עורו בין רגליו, מותר למרוח לו משחה באופן שיבליע אותה בגופו. אולם במקרים רבים כאשר מורחים בין רגליו או מאחוריו ביום חול לא מבליעים את המשחה, אלא משאירים אותה בכוונה תחילה מרוחה בשכבה על העור, ולכן אסור למרוח בצורה זו בשבת, אלא רק לזלף אותה על העור ולא למרוח.