מלאכת הבונה והסותר (המשך)
המשך מבוא למלאכת סותר
דבר שאסור לעשותו בשבת משום בונה, אסור לסותרו בשבת משום סותר, ודבר שאין איסור בונה בעשייתו (אפי׳ אם יש בעשייתו איסור מכה בפטיש) אין איסור סותר בסתירתו. לפיכך, מותר בשבת להסיר דלת של שידה וארון קטן אם אין צריך להסיר שום מסמרים כדי להסירם (וכגון שהדלת נתונה בתוך ציר שקל לשולפה ואיננה תקועה). אבל אסור לקלקל כלי ע״י פעולת שבירה וסתירה אפי׳ אם עדיין הוא ראוי לשימוש לאחר קלקולו, שהרי כדי לחזור לתקנו צריך מעשה גבורה ואומנות.
הגדרת המלאכה
הבונה בנין או אוהל קבוע, חייב משום בונה. וכן המחזיר דלת בית או חלון למקומם, עובר משום בונה. והמוציא דלת בית או חלון, עובר משום סותר. (ואם חם מאוד רשאי לומר לגוי להוציא את החלונות ממקומם, כיון שיש אומרים שחלונות שנוח להוציאם, אין בהוצאתם איסור תורה) (סימן שח ס"ט, חזו"ע שבת ה' רפג, שבת בהלכה ובאגדה עמ' 243).
תקיעת מסמר
התוקע מסמר בקיר, חייב משום בונה, כיון שהמסמר נעשה כחלק מהקיר, והרי זה כתוספת בבנין. ומותר לתלות תמונה על מסמר הקבוע בקיר (סימן שיג, ס"ט, ילקו"י ב, שמח, שבת בהלכה ובאגדה, שם).
חופר בבית
החופר ברצפת ביתו גומה קטנה, (אם הרצפה לא מרוצפת אלא היא עם חולות), כדי להשתמש בה להניח מעות או שאר חפצים, הרי זה עובר על תולדת בונה (שבת ד לג, חזו"ע שבת ה, רעז, שבת בהלכה ובאגדה , שם).
החזרת מזוזה למקומה
מזוזה שנפלה ממקומה (מותר להחזירה לבית המזוזה שהיתה נמצאת בתוכו, או לחפירה בכותל שהיתה בו. ואין זה דומה לדלת בית או למסמר שאסור להחזירם, הואיל והם בטלים ונחשבים כחלק מהבית, אבל מזוזה היא קדושה ואינה בטלה להיחשב כחלק מהבית. ואף אין בזה איסור משום מתקן במה שמכשיר את הבית להיכנס בו, מפני שבשבת אין איסור לדור בבית שאין בו מזוזה, הואיל ובלאו הכי אינו יכול לקובעה. ואין המזווה מוקצה, כיון שאפשר ללמוד ממנה דיני מזוזה (שבת ג, רע, שבת בהלכה ובאגדה, שם) וגם תפילין אינם מוקצים בשבת, ולכן אם רוצה ללמד את בנו או את חברו צורת ההנחה הנכונה, מותר ללמדו בשבת, שהרי אינו מכוין לשם הנחת תפילין, אלא לצורך לימוד (חזו"ע שבת ח"ג עמ' עא שכתב שאפשר להתלמד בהם בשבת. ע"ש).
כיסוי בור
מכסה של בור, ביוב בבית, שיש לו ידית או שחקוק בו בית אחיזה, מותר לפותחו ולסוגרו, וכגון שרוצה לגרוף מים לתוכו, אבל אם אין לו ידית או בית אחיזה, אסור אפילו להזיז את המכסה, לפי שהוא מוקצה. ופשוט שאם הבור פתוח ויש חשש שיפלו בו, חייבים לכסותו בכל אופן.
יש לשאול, לפי המבואר להלן בהלכות 'מוקצה מחמת גופו", שאם מייחד אבן קודם השבת לשימוש מסוים, או שהשתמש באבן לפני שבת אפילו פעם אחת בדבר שיש דרך בכך, כבר אין האבן מוקצה. אם כן מכסה זה שמיועד לשימוש הבור, מדוע הוא מוקצה כשאין לו בית אחיזה? ויש לומר שדוקא כאשר ייעד את האבן למלאכת היתר כפיצוח אגוזים וכדומה, נמצא שהאבן מוכנה לטלטול לתשמישים אלו ואינה מוקצה, לא כן כשייעד את האבן לכיסוי הקרקע שהוא איסור שדומה לבונה, הרי היא מוקצה ואין לטלטלה. (משנ"ב סימן שח ס״ק מב ובאור הלכה)
פתיחת תיבה או חדר נעולים
תיבה או חדר נעולים ויש בהם מאכלים של שבת, ואבד המפתח, מותר לשבור את המנעול או התיבה והדלת, ואם יש שם גוי, ישבור על ידי גוי. ואין בזה איסור סותר, כיון שלא אסרה תורה מלאכת סותר אלא על מנת לבנות, שאז הוא מתקן בסתירה, אבל במקרה זה ששובר את התיבה או המנעול, הוא מקלקל ואיסורו מדרבנן, ולצורך שבת לא אסרו (חזו"ע שבת ח, רצד, שבת בהלכה ובאגדה) והוא הדין אם יש ארון נעול ונאבד המפתח שמותר לשבור את המנעול כדי להוציא דברים הנצרכים לשבת מתוך הארון ופשוט שמותר לקרוע אזיקון שסגרו איתו דבר ואין בזה סותר כלל.