המשך מלאכת צד
צידת חתולים
והוא הדין בכל זה ב"חתול ביתי" שמשחררים אותו לפעמים למטה ללכת לבד, ורגיל לחזור לבית, אבל חתול רחוב בודאי שייך בו דיני צידה, ולכן אם נכנס חתול רחוב לתוך חדר פח האשפה שבבנין, אסור לסגור את הדלת ולנעול אותו שם, שהרי בכך צד אותו, והרבה לא נזהרים בכך ועוברים על איסור צידה. אולם המיקל בכך לסגור את הדלת יש לו על מה לסמוך, שהרי צידת החתול היא מדרבנן, שהרי אין דרך לצוד חתולים ואם כן הוי פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן שמותר.
צידת בהמה
בקר וצאן, כגון עגל וטלה, מותר להכניסם לכלוב, שהואיל ואין דרכם להישמט כשבאים לתופסם, הרי הם נחשבים כניצודים כבר. אבל אם מרדו וברחו עד שצריך תחבולות לתופשם או שצריך לפרוס להם מצודה, אסור לצודם (סי׳ שטז סי"ב).
שאלה ותשובה
ויש לשאול, והלוא מלאכת צידת היתה במשכן כאשר צדו אילים לצורך עורם לכיסוי המשכן [האיל הוא מין בהמה, ולא אייל שהוא מין חיה], והרי בבהמה אין איסור צידה, כיון שאין דרכם להישמט והם נחשבים כניצודים? וצריך לומר כיון שצדו אילים במדבר שהם נשמטים ובורחים ולא ביתיים שרגילים להיכנס מאליהם, לכן שייכת בהם צידה (חזו"ע שבת ח קו, שבת בהלכה ובאגדה עמ' 234).
ציפור שנכנסה לבית
ציפור שנכנסה לבית דרך החלון, אסור לסגור את החלון "במטרה לצודה", אבל מותר לסגור את החלון מפני הקור, אף שממילא הציפור ניצודת. שכיון שהבית גדול, אין בזה איסור צידה מן התורה, ובמקרה זה שכל כוונתו בסגירת החלון מפני הקור, הרי זה "פסיק רישיה שלא איכפת לו בדרבנן", שמותר (חזו"ע שבת ה צט, שבת בהלכה ובאגדה שם).
והוא הדין בימי הקיץ שכאשר נכנסה ציפור ובבית יש מגזן שמקרר את הבית, או את בית הכנסת, ורוצים לסגור את החלון כדי שישמר המיזוג הנעים ולא יכנס חום, שמותר. והטעם להיתר הוא שלא לסגור את החלון במטרה לצוד הציפור, והוא פסיק רישיה דלא אכפת ליה בדרבנן.
סגר חלון ומצא תוכי
הסוגר את חלון ביתו ופתאום הבחין שניצוד בו תוכי, אינו חייב לפתוח את החלון ולשחררו, שכיון שבשעה שסגר לא ידע שהתוכי שם, לא נחשב שעשה מלאכה כלל.
כן כתב הרמב״ן שאם ישב לתומו על פתח ביתו ומלאהו, ופתאום נמצא שהיה צבי בבית, מותר לו להמשיך לשבת שם עד מוצאי שבת. ודומה, לנועל המגדל ונמצא צבי שמור בתוכו, או למתכסה בטליתו ונמצא ציפור בתוכו (שבשעה שנעל המגדל, בהיתר נעל, וכן התכסה בטליתו בהיתר גמור]. ואף על פי שעתה מתכוין שישאר בתוכו, מותר לו לישב כך עד מוצאי שבת. (הר"ן, המגיד משנה, נמוקי יוסף, חזו"ע שבת ה צט, שבת בהלכה ובאגדה, שם).
מלכודת עכברים
מותר להעמיד מלכודת עכברים אפילו בשבת כדי לצוד בה עכברים. וכן מותר להעמיד להם שם רעל כדי לגרום להרעיל אותם, ואין בזה לא משום צידה ולא משום נטילת נשמה, ולא משום מוקצה.
והטעם שמותר להעמיד מלכודת עכברים בשבת הוא משני טעמים עיקריים, הראשון, שאינו עושה מעשה בידיים בצידה, אלא זהו גרמא. והשני, שזוהי מלאכה שאינה צריכה לגופה, ובהצטרף שני טעמים אלו, מותר (חזו"ע שבת ח"ה עמ' צו, קיח-קכא).
איסור צידת אדם
אין איסור צידה בצידת אדם. ולכן מותר להורים לנעול ביתם כאשר הילדים בבית, אם רוצים ללכת לביקורים בשבת ופוחדים שהילדים ייצאו החוצה (אור ההלכה סע' כ', חזו"ע שבת ח"ה עמ' קו-קז).
אקווריום דגים
אם ראה בשבת שמתו חלק מן הדגים באקווריום, ואם ישאירם שם יש חשש שימותו חבריהם שהם בחיים, מותר להוציא משם את הדגים המתים, כיון שראויים הם להאכילם לחתול, ולא צריך שיהיה לו חתול בבית, אלא כל שאילו היה לו חתול היה ראוי להאכילו, ולכן מותר ואין בזה משום מוצקה (חזו"ע שבת ח"ה עמ' קט).