להיות "בן אדם"!
הנה, זכינו בדורנו לראות מפעולותיו והנהגותיו בקודש של מרן הגרא"צ שך. על מה בכה מרן זצ״ל במשך כל ימיו? מה דרש מתלמידיו במשך כל חיי־חיותו? להיות בן־אדם!
פעמים רבות היה מרן חוזר על המשפט דלהלן: אתם יודעים מה היתה הכוונה של הגאון רבי מאיר שפירא כשייסד את מפעל הדף היומי? אתם יודעים? לא כדי שהאדם ילמד את הדף היומי, אלא כדי שהדף היומי יְלַמֵּד אותו.
ומה הוא ילמד אותו? - להיות ׳בן אדם', ולא להתנהג כחיית־פרא.
רגיל היה מרן זצ״ל לחזור בשיחותיו שוב ושוב, תוך שקולו נשנק מבכי, על הקטע ב׳שערי תשובה׳, האומר ש׳חייב אדם לטרוח בדרישת טוב לעמו ולשקוד בעמל נפשו על תקנת חבירו, אם דל ואם עשיר', וכו׳. והשערי תשובה מדגיש שם ש׳היא מן החמורות׳!
אחד הדברים המובאים בחז״ל כעצה להינצל מחבלי משיח הוא ׳גמילות חסדים׳, ולהוותנו זו היא אחת הטעויות שרבים נופלים בה, ואין הם מבינים מה הפירוש האמיתי ב׳גמילות חסדים׳.
זה פותח לו גמ"ח כזה, וזה גמ״ח אחר, והשלישי השכיל לעשות בפותחו גמ״ח עם רעיון מיוחד במינו, ואז נחה דעתו. הוא כבר יושב בשקט, וחושב שקיים את עצת חז״ל במלואה. מעבר לגמ״ח שפתח, זה לא מעניינו לדאוג לאנשים ולהיטיב להם. שיסתדרו לבד. מה, הוא אחראי על כל העולם?! - כל זה חושב בליבו בעל הגמ״ח, וטעות בידו.
גם אחרי שפתחת גמ״ח, עדיין לא יצאת ידי חובתך בגמילות חסדים.
וזה מה שהתכוון מרן זצ"ל באומרו לקבל על עצמנו לא להסתובב עם קפידות. דהיינו, עוד לפני הגמ״ח, עוד לפני שפתחת במעשה־חסד עם הבריות, הינך צריך לדאוג בראש ובראשונה לכך שלא תהיינה בליבך קפידות על חבריך ושכניך.
ומי יכול להעיד על עצמו שהוא נקי מקפידות אלו? הרי אנחנו מסתובבים כל היום עם קפידות, פלוני עשה לי כך, ופלוני חייב לי, ופלוני אינו מכיר לי טובה, והדבר הזה מעורר רח״ל קפידה פעמים על האדם ההוא, וכשם שהוא מקפיד על כל חבריו, כך גם מקפידים איתו.
החסד הגדול ביותר עם הבריות הוא שיילך האדם במאור פנים, וכל מי שיפגוש, יקבלו בסבר פנים יפות, יעודדו ויחזקו. בתקופה כשלנו, אין חסד גדול מזה! רק אחרי שעשה אדם ׳שיעורי בית׳ בנושא זה, יכול הוא להמשיך בדרכו, אל מפעלי חסד גדולים.
אבל, לפתוח גמ״ח הכי־גדול, ומצד שני להתנהג עם הבריות בקפדנות רבה, ובפנים זועפות?! היתכן?!
אנחנו מוכרחים להתחזק בנושא זה!
הבה נבנה את עולמנו מחדש, ונעצור בעד המגפה המשתוללת בראש חוצות, על ידי שנפסיק להסתובב עם קפידות.
פלוני הציק לך? פלוני עמד מאחריך שניה וחצי אחרי תפילת שמונה־עשרה ועיכב בעדך מלפסוע את הפסיעות? עקף אותך במכוניתו? עקף אותך בתור בבנק או במכולת?
- במקום להתפרץ עליו בשצף־קצף, תבליג! כדאי לך! תבליג! לא תפסיד מזה! ולא סתם תבליג, אלא תאיר לו פנים!
ואחרי רגע, אתה בעצמך תראה כמה הינך מאושר בהנהגה זו. תגלה שעולמך הפנימי התעשר בבת־אחת, וקפץ דרגות רבות קדימה. ותגלה עוד, שגם אם לא הגבת, העולם נשאר חי וקיים, ושום דבר לא קרה.
מי שיתנהג כך, יוכל להיות סמוך ובטוח שקיים את ה׳גמילות חסדים׳ במיטבה, ועל ידי כך יינצל מכל הצרות הבאות לעולם. (מתוך "ברכי נפשי" שמות)