בס"ד יא' שבט תשפ"א
סדר ליל טו' בשבט
תוכן עניינים
א. הכנות לליל טו' בשבט
ב. הלכות נצרכות לליל טו' בשבט
ג. תפילה לפני סדר הלימוד (מצורפת בקובץ המצולם בעמוד ראשון)
ד. סדר לימוד טו' בשבט (מצורף בקובץ המצולם עמודים 2-8)
ה. תפילה לסיום סדר טו' בשבט (מצורפת בקובץ המצולם בעמוד אחרון)
א. הכנות לליל טו' בשבט
1. ישתדל לקנות לליל טו' בשבט בעיקר מפירות שבעת המינים, ואחר כך אם ירצה יוסיף עוד פירות כרצונו.
2. ולכן יקנה לחם, וכן מיני מזונות (מחיטה וגם משעורה), תמרים, זיתים, רימונים, תאנים (טריות ולא המיובשות שבהם יש תולעים), ענבים או צימוקים, יין, וכן יכול להוסיף בוטנים, שקדים, אגוזים, לוזים, ועוד.
3. חמישה מיני דגן הם :חיטה, כוסמין, שעורה, שיבולת שועל, שיפון.
ולכן מזונות ממין חיטה אפשר גם מין כוסמין שהוא גם מין של חיטה, ומזונות ממין שעורה אפשר גם שיבולת שועל ושיפון שהם גם ממיני השעורה.
4. יכין שלחן ערוך ויפרוס עליו מפה לבנה לכבוד סדר יום טו' בשבט.
ב. הלכות נצרכות לליל טו' בשבט
1. המנהג ברוב תפוצות ישראל בליל טו' בשבט לעטר את השולחן בכל פירות האילן ובמיוחד מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ולברך על הפירות (חזו"ע ברכות עמוד ד).
2. סדר ליל טו' בשבט אפשר להתחילו מיד בצאת הכוכבים (לאחר שהתפלל ערבית), ואין צורך לחכות לשעה מאוחרת יותר כאשר כולם עייפים. ולכן אפשר להתחיל הסדר כבר מהשעה 17:30 לערך.
3. אין חובה לעשות סעודה עם לחם בסדר ליל טו' בשבט, ולכן יכול לברך כל הברכות שחפץ בהם ללא סעודת לחם(חזו"ע ברכות).
4. אע"פ שלא עושה סעודת לחם מכל מקום יכול לברך ברכת המוציא על חתיכת לחם קטנה (פחות מכזית) כדי להראות את שבח ארץ ישראל(ש"ע סימן קסז), ואין צורך ליטול ידיים על אכילת לחם פחות מכזית (ש"ע סימן קנח סע' ג).
אלא שבברכת המוציא שאוכל פחות מכזית אינו פוטר שאר מאכלים כדין סעודה, שהרי אם לא מעותד לאכול לפחות כזית לחם לא יכול לפטור מאכלים.
5. אדם שעושה סעודת לחם בליל טו' בשבט, ראשית יטול ידיו יברך על נטילת ידיים יברך המוציא ויאכל כזית לחם ושאר סעודתו. אחר כך לפני ברכת המזון יביא לשלחנו את פירות האילן ושאר הדברים שקנה והכין, ויברך עליהם בסדר הראוי לליל טו' בשבט( חזו"ע שם עמוד ה).
6. בענין ברכת פירות הארץ נאמר בתורה (דברים ח,ח) "ארץ חטה ושעורה גפן(ענבים) תאנה ורימון, ארץ זית שמן(זיתים) ודבש(תמרים)" , וכל הקודם בפסוק הוא הקודם לברכה.
ואמרו במסכת ברכות (מא ע"א) שכל הסמוך לתיבת "ארץ" הכתובה בפסוק בין תיבת "ארץ" הראשונה ובין תיבת "ארץ" השנייה נחשב המוקדם מחבירו לעניין ברכה(ש"ע סימן ריא).
7. ולכן החיטה קודמת לשאר כל המינים (חיטה שעשו ממנה לחם או עוגיות), ואחר כך שעורה שעשו ממנה (לחם או עוגיות), ואחר כך יברך על הזיתים שהם קודמים בפסוק, ואחר כך יאכל תמרים, ואחר כך ענבים (או צימוקים), ואחר כך יברך על יין, ואחר כך יאכל תאנים(טריות ולא מיובשות), ורימונים (הלכה ברורה סימן ריא).
8. ולעניין מעשה אם "לא עושה" סעודת לחם אז הסדר הוא כך :
יברך המוציא על חתיכת לחם קטנה פחות מכזית (מחיטה או שעורה או משאר חמישה מיני דגן), ואחר כך על מיני מזונות (ובברכה זו פוטר כל המיני מזונות), ואחר כך על זיתים (ואם הם רטובים צריך נטילת ידיים כמו ללחם רק ללא ברכת נטילת ידיים, אולם אם מנגב הזית לא צריך נטילה), ויכוין בברכת הזית לפטור כל מיני העץ שיאכל בסדר זה. ואחר כך ימשיך בסדר אכילת פירות העץ(שהובא בסעיף הקודם) ללא שום ברכה. ואם אוכל דבר שברכתו אדמה כגון בוטנים, יברך עליהם ויכיון לפטור כל מיני אדמה.
אם שותה בירה(משעורים) לא יברך עליה שהרי בירך על היין, ויין פוטר כל מיני משקים(ש"ע סימן קעד).
9. אם עושה סעודת לחם הסדר הוא כך:
יטול ידיו ויברך על נטילת ידיים והמוציא ויאכל כזית לחם ושאר סעודתו, ולפני ברכת המזון יתחיל את סדר טו' בשבט.
אלא שבתוך הסעודה לא יכול לברך על מיני מזונות (משום סב"ל), וכן לא יכול לברך על זיתים, ולכן יברך על תמר (ילקוט יוסף ח"ה עמוד רנג סעיף ז). ועל בוטנים או אגוזים יכול לברך אדמה.
10. לפני שמברך או אוכל מכל אחד ממיני הסדר המובא לעיל, ראשית יאמר את הסדר המתאים לו, פסוקים משנה גמרא, וכן מדרשי חז"ל המובאים בקובץ המצורף (הדברים לוקחו מהמקומון הנפלא "משכן שילה" פרשת בא תשפ"א).
ולכן לפני שמברך על מין חיטה(לחם או מזונות) יאמר את הסדר הראוי לו, וכן לפני שמברך על זית(שלא נמצא בסעודה) יאמר ראשית את הסדר הראוי לו, וכן גבי כולם.
וגם אם לא מברך על דבר מה אלא רק אוכלו, וכגון שנפטר כבר בברכת האחר(כגון שבירך על הזית ופטור התמר) אע"פ כן יאמר את הסדר הראוי לו.
מצפה לישועת ה' ברחמים
גיא אלקנה לוטינגר
מו"צ בית הוראה "שואל ומשיב" בת ים
רב "מכון אבינועם" לרפואה והלכה - בריאות האישה
עוזר הלכתי להגר"י רוז'ה חבר מועצת הרבנות הראשית רב חב' קדישא וזק"א
ü