הטראומה והשלכותיה - חלק ב'
האם את מכירה מצב שבו משפט בשיחה מזכיר לך משהו ואת פתאום נמצאת במחשבה במקום אחר? רק בשבוע שעבר מישהי נכנסה לחדר ואמרה שיורד גשם בחוץ. היא המשיכה וסיפרה לי שלא הייתה לה מטריה וכו' וכו', , אך אני לא הייתי איתה. במחשבתי הרצתי את הילדים שלי ואת מה שהם לבשו בבוקר. האם הם לבושים באופן מתאים ליום גשום? האם הקטן לקח מעיל? מי לקח מטריה? אני בטוחה כי לו חברתי הייתה נסערת פחות, היא הייתה שמה לב למבטי המנותק לכמה שניות.
המילים שלה "וואו', איזה גשם יורד בחוץ" היו הטריגר למחשבות אלו שפלשו אלי ללא תכנון וגרמו לי להתנתק מהמציאות בחדר.
בעוצמה חזקה פי כמה וכמה, פולשים להם זיכרונות הטראומה לתוך המציאות של אנשים שחוו טראומה בחייהם. נערות רבות מסתובבות בינינו, מתפקדות כרגיל, לומדות, שמחות ומדברות כשפתאום משהו מזכיר להן טראומה שהן עברו. בבת אחת הן נזרקות למציאות אחרת.
כאן כל אחת שונה מחברתה: בעוד מירב חווה מחדש את האזעקות ששמעה ורצה למקום בטוח, נערה אחרת תקפא על מקומה כשמול עיניה היא רואה את מה שהיא עברה, נערה נוספת תתחיל לרוץ ללא סיבה, אחרות יחוו דפיקות לב מואצות, החוורה, רעידות או פשוט התנתקות. במקרים רבים הפרעות התנהגות, התנהגויות מוזרות, תגובות שלא מן המניין או סתם בהיות וניתוקים הם כולם תגובה פוסט טראומתית שקורית כשיש מאזכר טראומה בסביבה.
מאזכרי הטראומה לא בהכרח קשורים לטראומה עצמה. מאזכר יכול להיות ריח, צליל, מראה, בגד שאת לובשת או כל דבר אחר שפתאום מזכיר לה את מה שעברה.
התחושות הכי בולטות בטראומה הן אימה, חוסר ביטחון, חוסר אונים, התנתקות או כניעה למצב חזק שבו שום כלל אינו תקף. בדרך כלל אלו יהיו התחושות שתחווה נערה כשיש מאזכר טראומה באזור. נוסף על כך, היא עלולה להיות מוצפת במחשבות טורדניות ופלשבקים. פלשבק פירושו שהזיכרון הטראומתי ממש נחווה כביכול, בתוך המציאות הקיימת. נערה שחוותה טראומה של תאונה, יכולה להיות באמצע חציית כביש, לראות רכב שמזכיר לה את הרכב הפוגע, ואז ממש להרגיש את התאונה מחדש כאילו היא מתרחשת עכשיו. זהו פלשבק.
שפה קשה
"ידע הוא כוח", ולכן דבר ראשון ננסה להסביר לנערה שמה שקורה לה הוא נורמאלי. כשתמר סיפרה לי שהיא נסעה באוטובוס ופתאום קפאה והרגישה שהיא לא יכולה לזוז, הלב שלה דפק חזק מאוד והיא לא הצליחה אפילו לרדת מהאוטובוס, דבר ראשון הסברתי לה מה קרה לה.
"תמר, את עברת דברים מאוד מורכבים וקשים בחייך. בדיוק כמו שהנפש מגיבה, כך גם הגוף מגיב למצבים קשים. התגובה שלך היא תגובה בריאה למצב קשה שעברת בחייך. ככל הנראה משהו באוטובוס הזכיר לך משהו קשה, והגוף שלך הגיב לזה. אולי אם נצליח להבין יותר, דברים כאלו יקרו לך פחות".
תמר, שחשבה שהיא אולי משתגעת, הרגישה הקלה רבה. ההכרה, הדיבור, ההבנה שזה נורמאלי והתקווה, עוזרים מאוד בתופעות פוסט טראומתיות.
ההסבר שאנחנו מסבירים הוא שטראומה פוגעת בנפש. ככל שמרחיקים אותה, כך הנפש מוצאת דרך להזכיר את קיומה, עד לטיפול הנכון. מאזכרי הטראומה כאילו לוחצים על הכפתור, והנפש מיד מפעילה את מערכות האזעקה בגוף. כדי להפסיק את המנגנון הזה יש צורך בטיפול בטראומה.
שפת הטראומה היא שפה קשה מאוד ולא נעימה. כולנו רוצות להצליח לעזור לנערות בלי לגעת בקושי, אלא רק בתקווה, ראיית העתיד ואופטימיות. לצערנו, חלק גדול מהנערות בסיכון עברו טראומות לא פשוטות, ורק על ידי לימוד השפה הזו נוכל להבין יותר את הנערות ולדייק את הטיפול שהן צריכות.