שליח לכבודי
כמה פעמים ניסינו בחיינו לקבל קבלה על עצמנו וזה לא הלך..., יצר הרע..., הפרעות..., ולעומת זאת בפעמים הבודדות שכן קיבלנו חיזוק על עצמנו ועמדנו בו, ראינו מיד את ההשגחה הפרטית עלינו, את יד ה' יתברך ששולחת לנו מיד ישועה, כמה זה נפלא! ובפרט כאשר הקבלה היא בנושא של צניעות של בת ישראל!!
אחת מבנות הסמינר, סיפרה את הסיפור הבא וממנו נוכל ללמוד ולהתחזק:
באחד הימים יצאתי מהסמינר וראיתי שהאוטובוס שמגיע ליד ביתנו מגיע לתחנה. התחלתי לרוץ, ובשנייה האחרונה הספקתי אותו, ונשמתי לרווחה.
אבל למחרת, כששמעתי מחברתי איך הייתי נראית, תפסתי פתאום כמה זה בעייתי, וכמה זה לא מתאים לבת ישראל, החלטתי לקבל על עצמי לא לרוץ יותר לאוטובוסים, גם אם אפסיד את האוטובוס.
קל להחליט, קשה לבצע... לראות מרחוק אוטובוס, ריצה קלה ואת בתוכו. אבל לא, החלטה זו החלטה. לא אחת קרה שבגלל הקבלה שלי איחרתי לסמינר, ולא היה לי מה לומר. קרה לי גם שנאלצתי לחכות זמן רב לאוטובוס הבא, ובכל זאת, המשכתי לשמור על הקבלה הזו.
באחד הימים, כשסיימתי את הלימודים בשעה מאוחרת, הלכתי לתחנה שקרובה לסמינר, היה כתוב שם שהאוטובוס יגיע בעוד ארבע עשרה דקות. החלטתי ללכת לתחנה אחרת, שם יש יותר אוטובוסים ואפשרויות. הסתכלתי בצג, היה כתוב שקו 4 שמתחיל בתחנה הקודמת, יגיע לתחנה הזו בעוד עשר דקות. הדרך לתחנה אורכת שתי דקות, כך שידעתי שאותו בכל מקרה אספיק.
כשהייתי קרובה ממש לתחנה, הגיע האוטובוס שהיה אמור להגיע בעוד עשר דקות, קו 4. הוא חלף על פניי בסערה, ונעצר בתחנה. עלו כמה נוסעים, ואני ידעתי שריצה קלה, ואני מספיקה אותו, אבל אז התחזקתי ואמרתי לעצמי שלא, אני לא רצה, ויהי מה. אם ד׳ רוצה, האוטובוס יחכה לי. אבל הוא לא חיכה, ואני הגעתי לתחנה עייפה קצת, מתוסכלת קצת, אבל מלאה חוזק פנימי והרגשה טובה שעמדתי בניסיון.
על הצג היה כתוב שהאוטובוס הבא יגיע בעוד שלוש עשרה דקות. כבר התכוננתי להמתנה ממושכת, אך אז הגיע פתאום אוטובוס שלא היה אמור להגיע. מדובר היה באוטובוס חדיש במיוחד, דגם שהחברה רכשה ממנו לאחרונה כמה בודדים. מעולם לא נסעתי באוטובוס חדיש כזה..., זו הייתה התחנה הראשונה של האוטובוס. בדרך כלל הנהג אינו פותח מייד את הדלת, אבל הפעם הוא פתח. בפעמים אחרות אני רגילה שהוא ממתין עד לשעה שבו עליו לצאת, אבל הפעם, מייד כשעליתי, ועימי שני נוסעים נוספים, פתח הנהג בנסיעה, ועד הבית שלי, במשך מספר תחנות, אף אחד לא עלה! זה היה מדהים, שכן בדרך כלל התחנות מלאות נוסעים.
הרגשתי כאילו הקב״ה רוצה לשלוח לי סימן משמיים שהוא רואה את ההשתדלות שלי, והפעם שלח לי "מונית"...
השליח הזה ששולח הקדוש ברוך הוא לכל אחד מאיתנו יכול להתבטא במובנים שונים. לדוגמא, אדם אחד שהיה בדרשה בבית הכנסת ושם דרש הרב בין מנחה לערבית וחיזק ענין אמירת ברכת 'אשר יצר' בכוונה (ודרך אגב, כאן המקום לומר שכדאי מאוד ללכת לבית כנסת שבו מתקיים "שיעור מועיל" בין מנחה לערבית, חיזוקים, מוסר, הלכה, יראת שמים, וקל וחומר לא ללכת למקום ששם אין דרשה בין מנחה לערבית וממהרים לצאת ולברוח). ואותו אדם קיבל על עצמו בלי נדר להתחזק בברכת אשר יצר, וזה "החזיק" יום, יומיים, שלוש, וביום הרביעי היתה נסיגה לאחור, וכבר לא בירך כל כך בכוונה. וביום החמישי "לפתע" נתקף קלקול קיבה. יכול מאוד להיות שהקלקול קיבה הוא שליח מאת ה' יתברך להזכיר לאדם את הקבלה שקיבל להתחזק. וכמובן צריכים אנו עיניים לראות והבחנה דקה ותשועת ה' כהרף עין.