top of page

שבט מוסר (פרשת תזריע)

משא השידוכין - חלק ד'

בשיחות עם רווקים נשמעה הטענה הבאה: ׳לא מתחתנים עם המשפחה מתחתנים עם הבחור/ה!׳ ־ זה נכון, ולא נכון.

נכון הדבר, שבסופו של יום אנו נשארים עם הבחירה שלנו, שאיתה נחיה, איתה נגור, ויחד נגדל את הילדים.

אבל מאידך גיסא, אנו עדיין מתחתנים גם קצת עם המשפחה. אל נשכח שנצטרך להתארח אצלם בשבתות וחגים, וגם נרצה ליהנות שם ולא לסבול. אם האווירה שם לא תתאים לנו, היא תגרום לחיכוכים.

בנוסף לכך, איזה סבא וסבתא יראו הילדים מולם? ההתנהגות, האופי של הסביבה, ורמת הדיבור צריכה להתאים לנו ולילדנו.

צריך לדעת, שדרך הכרת המשפחה נלמד מהיכן ׳נולד עובר זה׳. כלומר, כשנכיר את הרקע וההיסטוריה של בן הזוג, נבין את התנהגותו, ומאלו חסכים הוא סובל. יש לקחת בחשבון שהאדם מעתיק את ההתנהגות שהוא ראה בבית הוריו, כמאמר הפתגם: ׳התפוח לא נופל רחוק מהעץ׳.

למשל, אם הוריו התגרשו כשהוא היה צעיר מאד, והוא חווה בבית חוויות לא נעימות של מתחים ואפילו של אלימות, הוא עלול לקחת את זה עימו לבית החדש שאותו הוא מקים. הוא עלול לחפש דמות של אבא או של אמא. עלולה להיווצר אצלו דרישה עצומה לתשומת לב, וצורך גדול ביחס ורגישות, יותר מאשר לאדם רגיל שגדל במערכת יחסים בריאה בין ההורים.

טיפים לבחירה נכונה

לאחר שלמדנו על ההכנה למפגשים ומהלך הפגישות, עלינו לשים לב למספר דברים שיכולים להוביל אותנו לטעויות בשיקול הדעת, ואף להסתבכות בקשר לא נכון.

לעולם לא להיפגש עם שניים!

חוץ ממה שזה לא הגון וקרוב להיות רמאות, יש לזה עוד כמה השלכות שליליות.

אחד הגורמים שדוחפים אותנו לסיטואציה הזאת היא התופעה המעניינת שנדבר עליה כעת. קורה לפעמים שלא מוצעים לנו מועמדים לנישואין, ולא נצא לפגישות במשך תקופה ארוכה. והנה, ביום שבו קיבלנו הצעת היכרות ויצאנו לפגישה, קיבלנו ׳מבול׳ של הצעות. ההצעות נשמעות טובות אחת יותר מהשניה, ולכאורה יותר טובות גם מההצעה שאנו בודקים כעת.

אל תתפתו להצעות החדשות! אלו סתם הפרעות. עלינו לבדוק את ההצעה הנוכחית בנחת עד תום, ורק אחר כך לגשת להצעה הבאה. עלינו להתחזק ולבטוח שאם אנו עושים את ההשתדלות הנכונה אז הזיווג שלנו מחכה לנו, כי ׳אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימא׳.

מצד שני, היינו יכולים לחשוב שכאשר נבדוק בו זמנית שני מועמדים ונשווה ביניהם, נוכל להגיע ביתר קלות להחלטה נכונה. מחשבה זו שגויה לחלוטין! אדרבא, הדבר יוצר בלבול והסתבכות מיותרת.

לפניכם מעשה שהיה, שימחיש טעות זו:

בשיחת התייעצות סיפרה לי בחורה שהיא נפגשת עם בחור נהדר, מתחשב ובעל מידות טובות. אבל יש אצלו דבר מסוים שהיא לא אוהבת. באותו זמן היא קיבלה הצעה נוספת שנשמעה קוסמת ומושלמת.

היא אמרה בלבה: אני אצא גם עם השני, איווכח שהראשון יותר טוב, ואז ההחלטה שלי תהיה חזקה...

היא חשבה שהבחור השני ישמש כקונטרה, ויבליט את מעלות הבחור הראשון, ואז יהיה לה יותר קל להחליט. היא לא סיפרה לבחור הראשון על לבטיה, ויצאה לפגישות עם שניהם ללא ידיעתם. לאחר זמן היא גילתה שבבחור השני אין את מה שהיא לא אוהבת בבחור הראשון, אבל יש לו חסרון בדבר אחר...

היא פנתה אלי ואמרה שלא די שהיא מבולבלת וקשה לה להחליט, אלא שהיא מתקשה להיפרד מאחד משניהם. ובנוסף היא מרגישה שהיא חוטאת כלפי שניהם, מכיון שהם לא יודעים שיש לה קשר נוסף, וכל אחד מהם בטוח שהוא היחידי שלה.

אמרתי לה שחייבים קודם כל ׳לנקות שולחן' הבחור הראשון נמצא בעדיפות ראשונה ולו משפט הבכורה. ולכן עליה להקפיא את הקשר השני מיד. כלומר, לצאת להפסקה מוחלטת, ולמצות לגמרי את הקשר עם הבחור הראשון.

ממעשה זה למדנו את גודל הפלונטר שאפשר להיכנס לתוכו. ולמדנו דבר נוסף, מצב של יציאה עם שניים במקביל הוא סוג של מעילה באמון שעלול להזיק מאד לחיי הנישואין, מכיון שטעמנו טעם של קשר כפול שנשאר בגדר סוד (המשך אי"ה בשבוע הבא)


21 צפיותתגובה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול

שבט מוסר (פרשת וישלח)

שבט מוסר (פרשת וישלח) לעמוד כחומה בפני הילד (ב) הצורך להעניש ילד במסגרת הצבת הגבולות "עונש יכול להינתן אך ורק מתוך תחושת שליטה של ההורה. שיקול הדעת חייב לבוא לפני ביצוע הפעולה", משיב הרב סגל, מאבחן די

שבט מוסר (פרשת ויצא)

שבט מוסר (פרשת ויצא) לעמוד כחומה בפני הילד (א') לפעמים אנחנו עומדים ממש כחסרי אונים ושואלים, מה קורה כשהילד בבית מתפרץ בכעס בלתי נשלט שעלול לטלטל את כל המשפחה? במקומון בקהילה (פנינה, אב תש"פ) כתבה הג

שבט מוסר (פרשת וישלח)

שבט מוסר (פרשת וישלח) לעמוד כחומה בפני הילד (ב) הצורך להעניש ילד במסגרת הצבת הגבולות "עונש יכול להינתן אך ורק מתוך תחושת שליטה של ההורה. שיקול הדעת חייב לבוא לפני ביצוע הפעולה", משיב הרב סגל, מאבחן די

bottom of page