אשת חיל (פרשת מצורע)

אשת חיל (פרשת מצורע)

במה להחמיר?

נלמד מהגמרא (ברכות כד.) ונפסק להלכה כי שוק באשה - ערוה. שוק זה החלק התחתון שברגל (מהברך ומטה) וכפי שמביא השולחן ערוך (יו"ד קצ"ב ס"י): "הרגל ואחריה השוק ואחריה הירך" ואסור שהוא יתגלה. הדבר נלמד מהפסוק (ישעיה מז, ב-ג): "גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת. תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ גַּם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ", בו מבואר, שכאשר אשה חוצה את הנהר, נצרכת היא להרים קמעה את שמלתה שהיתה ארוכה עד הקרקע ואז מתגלה לעין כל שוקה שהוא ערוה, דבר הראוי להתכסות, ודבר זה נחשב חרפה לה.

היצרן, שהוא ה' יתברך, שמכיר הטוב ביותר את ברואיו, קבע כי ראיית שוק האשה גורמת לגירוי, ולכן יש לכסות אותו בחצאית ארוכה עד הקרסול.

וכן פסק הגרי"ח זוננפלד ובית דינו בכרוז שהתפרסם בירושלים (כ"א באייר תרפ"ח): "כל אשה ישראלית חייבת ע"פ דין תורת הקודש ללבוש בגדי צניעות כאשר נהגו בנות ישראל הכשרות מאז ומעולם בלא שום שינוי, דהיינו במלבושים ארוכים עד קצת האחרון היותר אפשר".

וכן כן, בין התקנות בבית החינוך לבנות ייסד המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר זצ"ל נכתב: "המורות תהיינה מחוייבות בחינוך הישן... ויהיו מלובשות במלבושי צניעות וארוכות כאימותינו הקדושות... ואם תבוא אל החדר (הכיתה) בלבוש חצופי, איבדה את זכותה בתור מורה...".

וכן מובא בספר משנת יעקב (או"ח סי' ע"ה): "שנשים לא יגלו את הגרביים, כי זה בגד שנעשה לקבל הזעה והוי כשוקיה ערומים...".

ועוד מובא בספר מחניך קדוש להגר"י דידובסקי זצ"ל (או"ח ט"ז עמ' ט') בזו הלשון: "ולכל הפחות צריך שיהיה אורך השמלה עד עצם הקרסול והיינו בערך טפח (8 ס"מ) מן הארץ ואין לקצר מזה השיעור כלל וכלל!".

הרבנית קנייבסקי עליה השלום היתה נוהגת לומר - חצאיות קצרות קוצרות חיים והארוכות מאריכות אותם.

לפני זה מה פנתה אלי נערה מתחזקת שהיתה נוהגת ללכת עם מכנסיים ואמרה לי בשמחה שקיבלה על עצמה ללבוש חצאיות. כששמעתי את הבשורה הטובה, הסתכלתי עליה והבחנתי שהחצאית שהיא לובשת אינה צנועה, כיון שאך במעט עוברת את הברך. אמרתי לה: "אשרייך על הכוונה הטובה, אך החצאית שאת לובשת אינה צנועה, היא אינה ארוכה מספיק". הבחורה ענתה שקשה לה עתה לעבור לחצאית ארוכה ולכן בחרה ללכת כך.

אמרתי לה: "אם כך, לדעתי עדיף שתשארי עם מכנסיים ארוכים מאשר שתעברי לחצאית קצרה". וכשהיא הסתכלה עלי בפליאה, הסברתי לה: "ראי, כל מטרתך לעבור ממכנס לחצאית, היא הבנתך שלבישת המכנס אינה רצון ה', אלא זוהי דרך השקר. ובכן, גם החצאית הקצרה בהחלט איננה רצון ה' וזוהי דרך שקר בכיוון אחר. ובמילים אחרות, את פשוט עוברת משקר אחד לשקר אחר, ולכן עדיף שתשארי עם המכנס בהבנה ברורה שהוא אסור לך, ופעמיים שלוש בשבוע תלבשי חצאית ארוכה, מאשר שתתרגלי ללכת בחצאית קצרה עם תחושה מוטעית שזה בסדר. באופן הזה, אומנם רוב השבוע תהיי עם מכנס, אך בפעמים שתלבשי חצאית ארוכה, זה יהיה רצון ה' באמת.

הנערה קיבלה את עצתי, וכיום ברוך ה' היא לובשת בכל ימות השבוע חצאיות ארוכות וצנועות.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת יבי"א ח"ו (חיו"ד סימן יד), כתב לדון בענין החצאיות הקצרות ובחומרת הדבר, ובסוף תשובתו כתב מסקנה ואלו דבריו:

מסקנא דדינא, איסור גמור לבנות ישראל ללכת בחצאיות קצרות או שמלות קצרות (הנקראות מיני, "למינים" ולמלשינים אל תהי תקוה), ואיסור זה יש בו גם לאו מן התורה, שנא' "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", וכן אין להתיר לכתחילה לבנות ישראל ללבוש מכנסים, משום שהן בגדי שחץ ופריצות. ובנות הלובשות חצאיות קצרות או שמלות קצרות למעלה מן הברך, צריך להשתדל להשפיע עליהן בדרכי נועם ללבוש חצאיות או שמלות צנועות, באופן שכסות את הברכיים, גם בעת ישיבתן. ובמקום שלא ישמעו לנו הבנות ללבוש חצאיות או שמלות המכסות את הברכיים, יש להעדיף מכנסיים שאינן מהודקות לגוף על חצאיות ושמלות קצרות, שעד שיוכלו להשפיע עליהן ללבוש בגדי צניעות ככל בנות ישראל הכשרות. ושוב ראיתי להגרי"א הנקין זצ"ל בקובץ דינים שלו (אות לח) שפסק שבמכנסיים שאינן מהודקות לגוף אין בהן משום איסור לנשים, ואדרבה הן יותר צנועות משמלה עד הברך. ע"ש.

בכבוד רב עובדיה יוסף ס"ט.

0 צפיות
  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019