אשת חיל (פרשת נשא)

התורה יקרה היא מכל

המתנה הכי יקרה שנתן הקב״ה לעם ישראל, באהבתו האין סופית אלינו היא התורה הקדושה. וכמו שאנו אומרים בתפילה: "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצוות... אותנו למדת". בלי תורה - אין חיים

מי שחי בלי תורה, חי ללא חיים...

אמנם הוא נושם, אוכל, ישן, הולך... וחי (כמו בעל חי...) אך החיים שלו נטולי תוכן של אמת, נטולי תכלית, נטולי שמחה!

הרבי מוויז'ניץ זצ״ל אמר שפגש בעל תשובה שהיה נראה שעברו עליו לכאורה חיים מאוד מעניינים ומגוונים, ואמר לו: "היה לי הכל, חוץ מ..."חיים"".

אומר הרב דוד הכהן הי״ו כי למעשה כל חייו של אדם ללא תורה, הם כחתול המסתובב סביב עצמו במרדף אחרי זנבו.

הוא הולך לנוח - כדי שיהיה לו כוח לעבוד - כדי שירוויח כסף - ויוכל לרכוש תנאים טובים יותר.

כדי שינוח טוב יותר - כדי שיהיה לו יותר כוח לעבוד - שירויח יותר כסף - וירכוש תנאים טובים יותר.

שינוח עוד יותר טוב - שיהיה לו עוד יותר כוח לעבוד - שירויח יותר כסף - וירכוש תנאים טובים יותר וכו' וכו'.

וחוזר חלילה עד 120 שנה. (ובסוף כשיוצא ל"פנסיה" הוא מקבל "משבר" מכך שעתה אף אחד לא צריך אותו...)

ופעם היה כולל בת"א, והאברכים ראו שבבנין ממול, גר אדם מבוגר, לא כ״כ זקן, אשר תמיד הוא יושב במרפסת עם פיג'מה. ושאלוהו אם הוא חולה, וענה שהוא בריא, אלא שהוא עושה חשבון שחבל על הטרחה להתלבש, הרי הוא יצא לפנסיה ובין כה אין לו לאן ללכת, לכן החליט להישאר עם הפיג'מה מהבוקר עד הערב...

ומסופר שהרב שבדרון זצ״ל הלך פעם לבקר יהודי זקן שהיה במושב זקנים, ועד שמצא אותו, ראה שני זקנים אשר מתווכחים ביניהם: אחד אומר "42", והשני אומר: "לא נכון, 43". וחוזר חלילה.

מה מתברר? כיוון שאין להם מה לעשות בחיים, הם סופרים כמה מכוניות עברו ברמזור, ומכאן נוצר הוויכוח "החשוב" ביניהם...

וכך יוצא שאדם החי חיים ללא תורה ישאר לבסוף ללא תוכן ויספור מכוניות ברמזור...

התורה - משמחת!

אם נצא לרחובה של עיר נראה אנשים שמילאו את כל תאוותם, בכסף בלי סוף, בכבוד בלי סוף, בנסיעות לכל העולם בלי סוף, בתאוות בלי סוף.

ומה בסוף? הסוף הוא שהם שבורים ורצוצים בלי שמחה ונחת, בלי שלווה ורגיעה. למה?

התשובה היא שהנשמה של האדם לא יכולה לקבל סיפוק מתאוות, טיולים, כסף וכבוד. כיון שהנשמה היא מהעליונים ובשל היותה כזאת נהנית היא רק מתענוג רוחני.

ולכן מי שזוכה ללמוד תורה, להתפלל, ולעשות מצוות הוא מחיה את נפשו כל פעם מחדש וזוכה לשמוח שמחה אמיתית. אך מי שהרעיב את נפשו יכול אמנם לצהול כמו סוס, אך שמחה אמיתית הוא לא ירגיש.

התורה - מחכימה

בשנים האחרונות נעשה מחקר על ידיעת החשבון בכל בתי הספר בארץ. ומי השיג את התוצאה הגבוהה ביותר? הילדים החרדים. ואיך בכל אופן הילדים החרדים מצליחים יותר?! התירוץ הוא פשוט, התורה מפתחת את הראש בצורה הטובה ביותר, כיוון שמי שברא את הראש, הוא אמר שצריך ללמוד תורה, ועל כן כשהראש מפותח ממילא את החשבון יודעים טוב יותר.

כמה זוכים ההורים ששולחים את ילדיהם למוסדות תורניים, ומקנים להם ידע, ערכים, איכות, חיים, שמחה, חכמה בינה ודעת, כפי רצון הבורא.

התורה - שכרה גדול יותר מהכל

אומרת הגמרא: "כל העולם כולו וכל המצוות כולן, אינם שווים לדבר אחד מן התורה", כלומר מעלת לימוד התורה גדולה יותר מכל המצוות כולן. המצוות נמשלו לנר, והתורה לאור, שנאמר - "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה - אוֹר".

נשים שמסייעות לבעליהן ללמוד תורה, ומדרבנות אותם שילכו לשיעורי תורה, וכן מחנכות את בניהן ללמוד תורה, נחשב להן כאילו הן בעצמן למדו תורה, ומתחלקות עימהם בעולם הבא בשכר הלימוד שלמדו.

כמו כן, חייבות הנשים ללמוד את ההלכות הקשורות אליהן כגון הלכות שבת, ברכות, טהרת המשפחה, לשון הרע, דרך ארץ... ומוסר.

בערב חג השבועות נעמוד כולנו בתפילה לפני הקב״ה ונבקש שיהיה חלקנו בתורה הקדושה, ונזכה לחיות חיים של שמחה, חיים של אמת, חיים של תורה.

0 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אשת חיל (פרשת בלק)

אמונת חכמים נאמר בתהילים: "אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי". מפרשת הגמרא במסכת כתובות: "אֶקְרָא לֵאלֹהִים" - אני קובע לאלוקים איך כביכול תהיה ההלכה. "לָאֵל גֹּמֵר עָלָי" - הקדוש ברוך הוא

אשת חיל (פרשת חוקת)

ובערת הרע מקרבך ולעניינו - בת ישראל שהיתה נוהגת ללבוש בגדים לא צנועים, מלבד המצוה שיש לה ללבוש מכאן ואילך בגדים ראויים וצנועים, יש לה גם מצוה לאבד את הבגדים הקודמים שלה ולהיפטר מהם. ולא כמו אותן שטועו

אשת חיל (פרשת קורח)

בשכר הצניעות זוכים לזיווג הגון בחורה רווקה השומרת על צניעותה מגדילה מאוד את סיכוייה לקבל זיווג הגון וצדיק, כמו שנאמר בתהלים (קכה, ג): "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים". מפרש

  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019