בית הוראה שואל ומשיב (פרשת פנחס)

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת פנחס)

הלכות צום י"ז בתמוז

מעוברת, מיניקה, יולדת ומפילה

בתעניות י״ז בתמוז, צום גדליה, ועשרה בטבת, וכן תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון (כמו השנה) דינן כדלהלן (ולכן השנה שנת תשע"ט דין י"ז בתמוז וט' באב שוה לענין צום מעוברות ומיולדות)

מעוברות

פטורות מלהתענות, ואסור להן להחמיר על עצמן, מפני שהן מחלישות את עצמן ואת העובר. ומעוברת, היינו משלושה חדשים מתחילת הריונה ומעלה. ומכל מקום, אף קודם שלושה חודשים, אם סובלת מהקאות ומחושים או חולשה רבה, פטורה מלהתענות. (חזו"ע ארבע תעניות עמ' נז, הלכה ואגדה ארבע תעניות עמ' 69)

יולדת או מפילה

פטורות מלהתענות בתוך שלושים יום ללידה. ומשלושים יום עד עשרים וארבע חודש (שנתיים) - אם היולדת מניקה לא תתענה. אך אם אינה מניקה, אם מרגישה בעצמה חזקה, תתחיל להתענות, ואם אח"כ תרגיש חולשה, תאכל ותשתה כהרגלה (חזו"ע שם עמ' נט, סב, הלכה ואגדה שם).

קטנים

ילדים קטנים (עד גיל 13 שנה לבנים, ועד גיל 12 לבנות), הרי הם פטורים מכל התעניות הללו. ואפילו אם ירצו להתענות, יש למחות בידם שיאכלו, ואין להתענות תענית שעות (לאכול מאוחר יותר מכפי הרגלם) לא בי"ז תמוז ואפילו לא בתשעה באב (חזו"ע סו, הלכה ואגדה שם).

בעלי שמחה בצום דחוי

שבעה עשר בתמוז או צום גדליה שחלו בשבת, כיון שדוחים את התענית ליום ראשון, מותר לבעלי השמחה לאכול ולשתות, כדלהלן:

שלושה בעלי ברית (אבי הבן, הסנדק והמוהל) - יתחילו בבוקר להתענות ככל ישראל, כדי לשתף את עצמם בצער הציבור, ובשעות הבוקר ישתדלו למול את התינוק, כי זריזים מקדימים למצוות, ואז רשאים לאכול ולשתות בבוקר, מיד לאחר המילה, לפי שיום טוב שלהם הוא. ויש ממתינים מלאכול עד חצות היום (בי״ז בתמוז בערך: 12:45). ויש שמתפללים קודם מנחה גדולה (חצי שעה לאחר חצות היום) ואחר כך אוכלים. ועל כל פנים, אין בעלי הברית רשאים להחמיר על עצמם ולהתענות (שו"ע סימן תקנט ס"ט, שו"ת יביע אומר ח"א סימן לד אות יא. מח, נו, ס, קיא, שצד, תד. שו"ת אור לציון ח"ג עמוד רסד, הלכה ואגדה עמ' 72).

ברית מילה אחר הצהרים

אם מלים את התינוק בשעות שאחר הצהריים, רשאים בעלי הברית לאכול קודם המילה לאחר חצות היום. (וכגון שישנם קרובי משפחה הבאים מחוץ לעיר, וצריכים לכבדם בסעודת הברית, והלא אי אפשר לקיים את הסעודה למוזמנים אלא בצאת הצום, על כן מלים את התינוק כשעה לפני השקיעה, ואחר כך מתפללים מנחה וערבית, ועורכים את סעודת הברית עם המוזמנים בצאת הצום) (הלכה ואגדה שם).

ברית מילה דחויה

תינוק שהיה חולה, ונדחית מילתו ליום ראשון שחלה בו תענית דחויה, מותר לשלושת בעלי הברית לאכול באותו יום, כיון שיום טוב שלהם הוא. שהרי מצות מילה קיימת על האבא בכל רגע ורגע, ואסור להניח את בנו ערל, לכן אף שהמילה דחויה כגון שהיה חולה, הרי הוא מקיים מצוה כמו בזמנה (מגן אברהם, חיי אדם, בית יצחק שמעלקיס, שערי תשובה, משנ"ב. עיין תג, הלכה ואגדה שם).

פדיון הבן

אב הפודה את בנו בצום י"ז בתמוז דחוי, פטור מהתענית ודינו כבעלי הברית הנ״ל, וכמו כן הכהן שמקבל את חמשת הסלעים, פטור מן התענית, שגם הוא נחשב כעושה מצוה. (מעדני יום טוב, אליה רבה, חיי אדם, קיצור שלחן ערוך, באר היטב, בית יצחק שמעלקיס, משנ"ב, כף החיים סי' תקנט ס״ק עב. ת״ה נה) ובכור שחל הפדיון שלו [ליל שלושים ואחד מיום לידתו] בשבת, ונדחה ליום ראשון, יש לשאול רב מורה הוראה, אם יתענו אבי הבן והכהן או לא (הלכה ואגדה שם)

חתן וכלה

שבתוך שבעת ימי המשתה, וחל בהם צום י"ז בתמוז דחוי, כיון שיום טוב שלהם הוא, יאכלו לאחר חצות היום (עיין שו״ת יביע אומר חלק ה סימן מ, הלכה ואגדה שם).

  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019