בית הוראה "שואל ומשיב" (פרשת קדושים)

המשך מלאכת שוחט

הריגת יתושים

אסור להרוג בעלי חיים. ואף ההורג זבובים, יתושים, נמלים וכדומה, עובר איסור כאילו הורג גמל (מסכת שבת יב ע"א) ולא יזלזל בזה מחמת קטנותם (שבת ה קכב).

קוטל יתושים

קוטל יתושים - מותר להשתמש בשבת בתרסיס קוטל יתושים, ובלבד שלא ירסס עליהם ממש, וישאיר חלון פתוח שיוכלו גם לצאת דרכו. ואין בתרסיס משום מוקצה, כיון שראוי ועומד לשימוש של היתר בשבת (חזו"ע שבת ד רמב, חזו"ע שבת ה קיב, קכא, שבת בהלכה ובאגדה עמ' 235).

נוזל מריחה נגד יתושים

מותר להשתמש בשבת בנוזל שמורחים על הגוף נגד יתושים, ואין בזה איסור כלל.

הריגת נחשים ומזיקים

נחש ארסי וכן כלב שוטה וכיוצא בהם, שיש סכנה בנשיכתם, מצוה להורגם אפילו בשבת ואפילו אינם רצים אחריו, מפני חשש פיקוח נפש, שמא יפגעו בבני אדם. ואולם גם אם מכיר ויודע בבירור שאין הנחש ארסי ואין בנשיכתו חשש סכנה, אלא נזק בלבד, בהיות ועינינו הרואות שיש לרוב האנשים צער גדול וחלחלה בראות נחש בקרבתם, מצוה להורגו תיכף ומיד, שכיון שאין איסור הריגתו אלא מדרבנן [שהרי זו "מלאכה שאין צריך לגופה" וכמבואר לעיל], במקום כזה, לא גזרו חכמים. [ואין זה דומה ליתוש שעל בשרו ועוקצו, שיש רק להשליכו ואסור להורגו כנ״ל, כי עקיצת היתוש אינה אלא צער בלבד, ואין בה נזק ממש כנחש]. (סימן שטז ס"י. חזו"ע שבת ה' קטו, קכב). והוא הדין בחולדה גדולה הנמצאת בביתו או בחדר המדרגות ויכולה לפגוע בבני אדם, מצוה להורגה.

המתחסד עם נחשים

אמרו חז״ל (מסכת שבת קכא ע"ב) המתחסד שלא להרוג נחשים ועקרבים בשבת, אין רוח חכמים נוחה ממנו. ואם הזדמנו לו נחשים ועקרבים [ונשפו בו] והרגם, בידוע שנזדמנו לו להורגם, [לפי שהיו עתידים להזיק, וגלגלו זכות על ידי זכאי). ואם לא הרגם, בידוע שנזדמנו להורגו, ונעשה לו נס מן השמים [והראה לו הקב"ה שחטא, אלא שנעשה לו נס וצריך לפשפש במעשיו) ואמר רבי שמעון בר יוחאי, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו. וכתב מרן השלחן ערוך (חושן משפט סימן תכז ס"ח): כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה, שנאמר הישמר לך ושמור נפשך מאוד. ואם לא הסיר והניח המכשול המביא לידי סכנה, ביטל מצות עשה, ועבר על מה שנאמר ולא תשים דמים בביתך. וכתב הגרי״ש אלישיב: בהיות ועינינו הרואות שיש לרוב האנשים צער גדול וחלחלה בראות נחש בקרבתם, מצוה להורגו תיכף ומיד (חזו"ע שבת ה קכג, קכד, שבת בהלכה ובאגדה, שם).

בעל עכברים

מותר להניח רעל במקום מסויים, כרי להרעיל עכברים או חולדות, שהרי זו ׳מלאכה שאין צריך לגופה" שאסורה רק מדרבנן כנ״ל, וגם אינו עושה מעשה בידיים אלא גרמא. ובכלל, אין שום וודאות שהעכבר יאכל את הרעל. ואין בזה משום מוקצה, כיון שמיועד לכך (חזו"ע שבת ה קיח, קכא, שבת בהלכה ובאגדה, שם).

הריגת נמלים

היו נמלים בדרכו, טוב שילך בצד שלא ידרוך עליהם. ואם אין אפשרות כזו, הולך כדרכו אף שבודאי ימותו. שהרי "פסיק רישיה שלא נוח לו בדרבנן", מותר, כדלהלן (חזו"ע שבת ח קכד, שבת בהלכה ובאגדה, שם).

הריגת חרקים באסלה

אף אם ישנם חרקים או יתושים או נמלים בחלל האסלה, מותר להוריד את המים ואין בזה משום איסור (חזו"ע שבת ה קכה).

הריגת כינים

המוצא כינה בראשו בשבת, מותר להורגה. וכתב הב״ח, ואף בעל נפש אין לו להחמיר שלא להורגה. (סימן שטז ס"ט, חזו"ע שבת ה' קכה, שבת בהלכה ובאגדה, שם).

הוצאת דם

המוציא דם מגופו בשבת חייב מהתורה (משום נטילת נשמה או מפרק). ומכל מקום אם נתחב לו קוץ בבשר, מותר להוציאו במחט, ואם יצא דם, לא עבר איסור. שכיון שאינו צריך את הדם, הרי זה רק מדרבנן, ופסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן, מותר.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת מטות)

דיני ימי בין המיצרים המקור לבין המצרים על הפסוק באיכה (א ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" דרשו חז״ל: אלו הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר הקודש ו

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת פנחס)

הלכות צום י"ז בתמוז מעוברת, מיניקה, יולדת ומפילה בתעניות י״ז בתמוז, צום גדליה, ועשרה בטבת, וכן תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון (כמו השנה) דינן כדלהלן (ולכן השנה שנת תשע"ט דין י"ז בתמוז וט' באב שוה

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת בלק)

המשך מלאכת בונה וסותר קליעת צמה אסור לקלוע צמה בשיער או להתירה, משום שדומה לבונה וסותר. (שו"ע סימן שנ סק"ו, הלכה ואגדה שם). במה דברים אמורים? כאשר קולע צמה עם שלושה ראשים, אבל צמה בעלת שתי ראשים, מותר

פרסום למגזר החרדי דתי
  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019