בית הוראה "שואל ומשיב" (פרשת קורח)

המשך מלאכות כותב ומוחק

הסרת צבע, איפור, לק

מותר לאשה להסיר איפור מעל פניה ע"י רחיצה. והטעם לכך משום שרק במלאכת כותב מצינו מלאכה הפכית של מחיקה, אבל במלאכת צובע לא מצינו כלל מלאכה של הסרת צובע. ולכן אפילו להסיר צבע על מנת לחזור ולצבוע באותו מקום, אין הסרת הצבע נחשבת למלאכה. וכן המנהג פשוט אצל הנשים לרחוץ הפנים בשחרית של שבת אף שנותר על פניהן שיירי איפור, ואין מי שחושש לכך משום מחיקה (מעשה שבת פי"ג הערה ס"ט, אור ההלכה מלאכת מוחק סע' ו).

ולענין אשה שהגיעה לבית הטבילה וטוענת הבלנית שיש בעיה בלק הציפורניים, יש להקל בשעת דחק שכזו להסיר הלק ע"י אציטון (משום מורנו הגר"ח רבי נר"ו).

מלאכת הבונה והסותר

מלאכת בונה היא מט״ל אבות מלאכות האסורות מן התורה בשבת. מהות מלאכת בונה היא תיקון קרקע או דבר המחובר לקרקע, לאיזה צורך. כגון, יישור פיסת אדמה כדי שיהיה ראוי להלך עליה או לבנות עליה וכיוצא. וכן תפירת גומא בקרקע כדי להצניע בה איזה דבר או כדי לתקוע בה יסודות בנין, וכן לבנות אפי׳ משהו ע״ג כותל הבנוי כבר או על כל דבר המחובר לקרקע, כל אלו הדברים אסורים משום בונה. אבל הבונה על גבי דבר המיטלטל, פטור מן התורה ואסור מדרבנן, שאין בנין אלא על גבי קרקע או על גבי דבר המחובר לקרקע, ואף שהבניה שהיתה במלאכת הקמת המשכן היתה גם על גבי דברים המטלטלים שהרי בנו את הקרשים על גבי האדנים וכמבואר בירושלמי (פרק כלל גדול הל׳ ב). וכן קרש שניקב היו מטיפים אבר לתוך הנקב וסותמים אותו, והוי בונה כמ״ש בתלמוד שלנו (שבת קב:). מ״מ אין זה נחשב בנין על גבי דבר המיטלטל, שהרי כשהקימו את המשכן קבעו את האדנים בקרקע, ונמצא שהבניה היתה לצורך מחובר, והבונה איזה דבר כדי לחברו בקרקע או בדבר המחובר לקרקע, הרי זה כבונה בקרקע ממש (מנוחת אהבה ח"ג פכ"ג).

אין איסור בונה בכלים רק בקרקע או בדבר המחובר לקרקע, לפיכך, המחזיר דלת של שידה וארון קטן שהתפרקו, ולא תקעה במסמרים וברגים וכיו״ב, אינו אסור מן התורה משום בונה, שאין בנין בכלים. ומ״מ אסור מדברי סופרים שמא יבוא לחבר את הצירים בדלת או בארון על ידי מסמרים וברגים. אבל אסור מן התורה להחזיר דלת בית בשבת אע״פ שאינו מחברה במסמרים וברגים, שהרי הוא מוסיף על הבנין המחובר לקרקע, והוי בונה מהתורה (מנוחת אהבה, שם).

אע״פ שאין איסור בונה בכלים מ״מ יש אומרים שזהו דוקא בפעולה שאין בה מעשה אומנות כגון החזרת דלת שידה למקומה, אבל פעולה שיש בה מעשה אומנות אסורה משום בונה גם אם היא נעשית בכלים. ויש אומרים שגם באופן שכזה אינו אסור משום בונה אם הכלי ראוי לשימוש בלי תיקון זה, ומ״מ יש כאן איסור משום מכה בפטיש.

ואם הכלי אינו ראוי לשימוש בלי התיקון שמתקנו, אסור משום בונה, שאין זה בונה בכלי רק בונה את הכלי, והוי כעושה כלי מתחילתו שאסור משום תולדת בונה. ואין חילוק בזה בין כלים לקרקע.

ויש אומרים שגם העושה כלי מתחילתו אינו אסור מן התורה משום בונה, משום שאין בנין בכלים בכל אופן, ומ״מ אסור משום מכה בפטיש. ודעת השו״ע כדעת יש אומרים הראשון (שפעולה שיש בה אומנות אסורה משום בונה גם אם נעשית בכלים). למלאכת הבונה אין שעור מסוים לחייב את העובר ובונה בשבת, שהבונה "כל שהוא" חייב.

מבוא למלאכת סותר

מלאכת סותר היא מט״ל אבות מלאכות האסורות מן התורה בשבת. מהות מלאכת סותר היא סתירת בנין קיים לצורך בניית בנין "טוב ממנו" אבל הסותר בנין על מנת לחזור ולבנותו כמו שהיה כבתחילה, אינו אסור מן התורה, אלא מדרבנן בלבד. וכל שכן אם סותרו שלא על מנת לבנותו כלל, והרי הוא בכלל מקלקל שפטור מן התורה, אבל אסור מדרבנן.