top of page

שאלה : איך מעשה קטן(כביכול) יכול לשמח משפחה שלימה.

תמונת הסופר/ת: עיתון קול קורא עיתון קול קורא

תשובה : סיפרה לי גב' לוי (שם בדוי), כמה ימים לפני ראש השנה, נתבשרנו שנדבקנו משפחתנו חלקנו בנגיף הקורונה, חלקם היו חולי קורונה, וחלקם היו בבידוד.

אלו היו שבועיים ימים לא פשוטים כלל, רק מי שחווה זאת יכול להבין. מצרכי מזון היו לנו בשפע, היינו מזמינים דרך הטלפון הכל, והיו מניחים לנו, בפתח הדלת.

אלא שהיה דבר שלא חשבנו עליו, ולא היה לנו פתרון, מי יוריד לנו את האשפה? מעשה כה פשוט בימים כתקנם אבל כעת....... .

אנחנו משפחה ברוכת ילדים ב"ה, ביום ממוצע, נזרקים כ-2 שקיות אשפה מלאים, וכל זה באמצע השבוע שלא שוהים כולם בבית, אבל בשבת או חג או שכולנו בבית, מתמלאים לנו כ3-4 שקיות ביום.

עבר היום הראשון ששהינו בבית, וגם היום השני, מתקשרים שואלים לשלומינו, שכנים, משפחה, מציעים עזרה במצרכים ועוד, אך לאף אחד לא עלתה מחשבה לשאול אותנו, מה אם האשפה! כל אחד טלפון מקווה בליבי אולי הוא ישאל, אך לשווא, ובינתיים מלא שקיות אשפה בבית.

ולפתע זה קרה, בבוקר יום השלישי, מתקשר אחד המכרים שלנו, ולאחר שחקר עם אנחנו מסתדרים עם מצרכים, תוך כדי דיבור שאל אותי, תגידי מה אתם עושים עם האשפה, מי מוריד לכם אותו? אני שתקתי ולא עניתי, אבל הוא הבין מיד, ואמר לי, תוציאי את כל השקיות כעת מחוץ לדלת אני בא עכשיו! ותוך פחות מחצי שעה שמענו רישרוש מחוץ לדלת, רישרוש של שקיות שנלקחות, הרגשתי כמו גאולה שהגיעה, והתחלתי להזיל דמעות שירדו ללא הרף, כמה טוב אפשר לעשות ליהודי

אם היינו יודעים, ומאז בכל יום הוא בא ולקח את שקיות האשפה, עד כאן מה שסיפרה גברת לוי.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

בית הוראה שואל ומשיב (פרשת מטות)

דיני ימי בין המיצרים המקור לבין המצרים על הפסוק באיכה (א ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" דרשו חז״ל: אלו הימים שבין...

Comments


bottom of page