שבט מוסר (פרשת חוקת)

שבט מוסר (פרשת חוקת)

שקט תעשייתי

לפעמים המטלות בבית עמוסות מתמיד והילדים, מתרוצצים בין הרגליים. כמה קל לשלוח את הקטנים למטה, לבקש מהם שישחקו רק על המדרכה ויחזרו בעוד שעתיים. בינתיים נספיק לנקות, לבשל, כמה זה קל, אבל הדבר לפעמים מאוד מסוכן.

"יש לזכור, כי לילדים קטנים אין יכולת הבנה מספקת לסכנות שטומן בחובו הכביש. רק בתקופה האחרונה נהרגה ילדה קטנה שרכבה על קורקינט בכביש בשכונה ירושלמית. ילדה אחרת ירדה מרכב הסעות לביתה, רצה חזרה לאוטובוס כי שכחה דבר מה, ונדרסה".

"ילד מתחת לגיל 9 אינו כשיר לחצות כביש לבד. אנא, אל תשלחו אותו עם אחיו הקטנים לרחוב, לשמור עליהם סמוך לכביש. הוא עדיין אינו יכול לשמור על עצמו! כן, גם אם בבית הוא הבכור, שאלוף בשמירה על אחיו הצעירים ממנו, הכביש אינו בית. עלינו לזכור כי ילדים מתנהלים בדרכים אחרת ממבוגרים. לילדים עד גיל 9 חשיבה אחרת: הם משערים שאם הם רואים מכונית גם הנוהג שבה רואה אותם. בנוסף, הם מתקשים בהערכת מהירות המכוניות והמרחק מהן. חשוב לזכור גם שלא תמיד הם רואים את מלוא נתוני הדרך, בין היתר כיוון ששדה הראייה שלהם צר יותר מהמבוגרים. "הילד הקטן, אף אם נראה בוגר ואחראי, לא יוכל להבין שהרכב כבר קרוב אליו ואסור לחצות את הכביש כעת. הוא לא מספיק גבוה בשביל להבחין בסכנות. אל תאפשרו לו עצמאות בכביש לפני גיל 9. זה מסוכן מדי. זה לא אפשרי!", זכרו: ילדים חושבים אחרת, תופסים אחרת, פועלים אחרת".

יש דבר שנקרא שקט תעשייתי!!

בציבור שלנו, אחת נקודות התורפה, נקודת החולשה במשך השנה בהם נמצאים הילדים בשיא הסכנות שלהם, אלו ימי שישי בשעות הצהרים ואחר הצהרים ובפרט בימי הקיץ הארוכים. האמא רוצה לבשל, לארגן את הבית לשבת, "ושולחת" את הילדים למטה כדי לקבל "שקט תעשייתי". וכן כמובן ביום שבת קודש בשעות הצהרים, ההורים מחפשים לישון, ולישון טוב, לא רק שעה אחת, אלא מינימום דו ספרתי, לפחות שעתיים. ואיפה נמצאים הילדים?! אם זכו ההורים, אז הילדים ישנים גם הם, אבל ברוב ככל המקרים, הילדים לא ישנים, יש להם ברוך ה', מרץ מוגבר (בחסדי ה' יתברך עלינו, ה' ברא כך את הילדים שלא ינוחו, כי כך ההתפתחות שלהם תקינה והם גדלים, ילד שלא זז, בד"כ הוא ילד חולה לא עלינו). לפעמים הם יורדים למטה לשחק עם חברים, לפעמים הולכים לבית של חבר, שגם ההורים שלו מחפשים שקט לישון, ואז לפחות הילדים שלהם בתעסוקה ולא מרעישים!

כל זה ידוע וברור ושריר וקיים!! אבל הנקודה המרכזית שזמנים אלו מאוד מאוד מסוכנים, עד שהגדילה אמא אחת ואמרה שאלו זמנים של "הפקר", שממש מפקירים את הילדים בטענה של קבלת שקט. מה הם עושים בזמן זה, היכן הם חוצים את הכביש, ועוד הרבה מקרים שלא מתאים לנו לשבת מהצד ולצפות בהם.

ולכן צריך התעוררות, צריך עירנות, צריך להתריע על הנקודות הללו ולא לחכות שחס ושלום... גם בבית כמובן כאשר המשפחה יושבת בשלחן יחד צריכים האבא והאמא לדבר על הנושאים הללו, ילדים צריכים תזכורות כל הזמן, כדי לרענן להם את הזכרון, לטפטף להם מידי פעם בפעם כללי זהירות, וכמובן להרחיב בכך גם מצות "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" וגם מצות כיבוד אב ואם.

1 צפיות
  • Facebook Social Icon
CreativeLogo.png

כל הזכויות שמורות לקול קורא 2019