כ"ה טבת
שום, בצל וביצה קלופים
אין להניח שום או בצל או ביצה כשהם קלופים, באופן שיעבור עליהם לילה, מפני שרוח רעה שורה עליהם. אבל אם משאיר עליהם מעט משערות ראש השום או הבצל או מעט מקליפותיהם או מקליפת הביצה, הרי זה מותר. ומכל מקום אם טעה והניחם כשהם קלופים לבדם, אין לאסרם באכילה. (שו"ת יביע אומר חלק ב יורה דעה סימן ז. ה"ע ז ריד)
בגמרא (מסכת נדה יז ע"א): אמר רבי שמעון בן יוחאי, אלו דברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו: האוכל שום קלוף, ובצל קלוף, וביצה קלופה..., ואף על פי שמונחים בסל וסגורים וחתומים, רוח רעה שורה עליהן. וכל זה דוקא שלא שייר בהם מעיקרם [שערות שבראש השום והבצל] או מקליפתם, אבל אם שייר בהם עיקרם או קליפתם, אין לחוש בזה. ע"כ. ואולם הרש"ל כתב, שכל מה שהזהירו חז"ל משום רוח רעה, אין זה מצוי היום, ומשום כך אין העולם נזהרים בשום קלוף ובצל קלוף, וכיוצא בזה כתבו התוספות, וכן כתב בהגהות מרדכי. ובשו"ת פרי השדה כתב שזהו הטעם שהפוסקים והטור והשלחן ערוך ביורה דעה סימן קט"ז, ששם הביאו דברים האסורים משום סכנה, לא הביאו ענין זה של שום, בצל וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה, מפני שידעו שעכשיו אין בהם סכנה, ולכן השמיטוהו.
(הרפואה בהלכה ובאגדה)
בברכה
הרב גיא אלקנה לוטינגר