קשב או ריכוז? - חלק ג'
"כשההורים מסרבים לשתף פעולה, המוסד עוזר לנער ללכת לאבחון ולקבל טיפול לפי הצורך. אבל מה שהמסגרת נותנת לא מכפר, בעיני התלמידים, על מקרים של הזנחה הורית.
"יש לי פה תלמיד, ממשפחה מוכרת וחשובה, שלא מדבר עם ההורים שלו בכלל. אחותו הנשואה ובעלה מטפלים בו", אומר הרב בורדיאנסקי בעצב.
גם הרב בורדיאנסקי מודע לכך שאנשים עם הפרעת קשב אפשר גם למצוא הרחק מהמסגרות לנוער בסיכון. "אני מכיר אברכים שנמצאים בכולל, אבל לא מסוגלים להתרכז בכלל ולא מעיזים לחפש כולל שכן יתאים להם, שבו הם כן יוכלו ללמוד. בינתיים הם מפתחים כפייתיות וחרדות...
"אני תמיד אומר שהדבר הטוב היחיד שיצא מחוסר הטיפול בהפרעת קשב בציבור החרדי הוא העובדה שיש לנו כל כך הרבה עסקנים. רק בציבור שלנו בחור יכול לקום יום אחד ולהפוך להיות משב״ק או עסקן. אבל באיזשהו שלב תתמלא המכסה. כמה עסקנים אנחנו כבר צריכים?"
וכמובן, לא כל עסקן הוא בעל הפרעת קשב, וזה ברור לכולם.
"הפרעת קשב זו הפרעה נוירו-התפתחותית. היא כמובן מתבטאת באותו האופן בכל ציבור, אבל בקהילה חרדית יש הבדלים באבחון, בטיפול ובמעקב", אומרת ד״ר עינת יערי, רופאה מומחית להפרעות קשב הפוגשת מטופלים חרדים רבים במרפאות הקשב של 'לאומית' בבית שמש ובמודיעין עילית.
"כשמדובר באבחנה, ההיפראקטיבים הגדולים כמובן נשלחים לאבחון עוד בילדות המוקדמת, וכמוהם גם אלה המתקשים בקריאה. בקרב המתקשים בקריאה, אגב, במקרים רבים הסיבה איננה הפרעת קשב.
"מי שלא הופך את הכיתה ולא מתקשה בקריאה יכול בהחלט להגיע לאבחון רק בנעוריו. הצוות החינוכי בתלמודי התורה לא למד בדרך כלל על הפרעות קשב וליקויי למידה ולא יודע להפנות לאבחונים את הילדים והנערים בקטגוריה הזו. אבל בישיבה הבעיה עלולה לצוף. לפעמים הוא לא מצליח להגיע בזמן לתפילה. לפעמים המשגיח מפרש את האימפולסיביות שלו כחוצפה. לפעמים הילד עצמו מתוסכל כי הוא מרגיש שלא הולך לו.
"במקרים קיצוניים הילד יושלך מהישיבה עוד לפני שיגיע אלי לאבחון. אבל לפעמים הישיבה עצמה מכוונת לאבחון... ילד שמגיע אלי בליווי גורם מהישיבה במקום ההורים - זו בהחלט תופעה שקיימת כמעט רק בציבור החרדי. אני לא מסכימה לערוך אבחון ללא נוכחות אחד ההורים, וכמובן גורם מהישיבה יכול להיות נוכח ומסייע אם הם מעוניינים בכך, אבל אין תחליף למעורבות של ההורים במעקב ובטיפול".
ד״ר יערי, שמכירה היטב את דקויות התרבות החרדית, מתאימה גם את השאלות והציפיות. "אחת השאלות שאני תמיד שואלת על בחור ישיבה שמגיע לאבחון קשב היא כמה פעמים הוא החליף חברותא בשנה האחרונה. זה עשוי להיות רמז לבעיות קשב.
"נוסף על כך, אני מכירה בכך שאי אפשר פשוט לומר: 'יש לו הפרעת קשב אז שיחזור הביתה בשתיים, למה הוא בישיבה עד תשע?' בקהילה שלו זה לא עובד ככה, ואנחנו צריכים לחתור למצב שבו הוא מסוגל להשתלב בקהילה שלו".
אצל בנות במגזר החרדי, אומרת ד״ר יערי, לעיתים הפרעת קשב מתבטאת באופן שונה. גם אצלן, עם זאת, יש קפיצה משמעותית באבחונים בשנות העשרה המוקדמות. "כאשר יש הפרעת קשב, כל 'מדרגה' שהילד עובר היא סוג של אתגר. יש מי שהפרעת הקשב שלו גלויה כבר בגן, יש מי שיאובחן רק בכיתה א' וכן הלאה. אצל בנים המדרגה הבאה היא תחילת לימוד הגמרא. אצל בנות במגזר החרדי זה קורה סביבות כיתה ו' שאז הן מתחילות לקבל הרבה יותר שיעורי בית והכנה לימודית אינטנסיבית לקראת הסמינר.
גם בנות שמצליחות לשמור על ציונים סבירים מגיעות למצב שבו יש תלונות רבות על כך שאינן מכינות שיעורי בית, או שהן מתנהגות בחוצפה" (המשך אי"ה שבוע הבא)