ישועת שבירת המידות
ויקרא (יד, ד): "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב".
ופירש רש"י: "וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב" - מה תקנתו (של המצורע) וירפא? ישפיל עצמו מגאוותו כתולעת וכאזוב.
שמעתי מאדם אחד שהיה נוכח באחד השיעורים של הגאון הרב אייל עמראמי שליט"א, שסיפר הרב שם סיפור נפלא שקרה לאחד מתלמידיו.
הסיפור היה שאותו תלמיד (ראובן, שם בדוי) אדם שעובד ומפרנס את ביתו וחוזר בשעות מאוחרות הביתה.
ביום מן הימים החליטה אשתו שעושה מעשה, "ותופסת" את בעלה לשיחה שבו תבקש ממנו עזרה בבית, וכן עשתה!!
לאחר שכנועים ובקשות רבות החליט הבעל שהוא מקבל על עצמו לעשות דבר "אחד בלבד" בבית, אבל חשוב, והוא שכאשר הוא מגיע מהעבודה, הוא מוריד למטה את שקיות פחי האשפה המלאים שנתאספו להם במשך היום, למטה לפח האשפה.
וכך באמת היה, הבעל היקר היה מוריד יום יום בשובו מעבודתו את פח האשפה, עד שהגיע יום חורפי וגשום..., באותו ערב חזר מעבודתו, יום קר גשום, ואיך שפתח את דלת הבית הופיעה אשתו עם שקית אשפה ענקית עמוסה וכבדה, ואמרה לו: "בכבוד רב בעלי!", הבעל היה תשוש, עייף, קר לו, גשם בחוץ, אבל קבלה זו קבלה! יצא מחוץ לדלת וסגר את הדלת ואז צץ רעיון בראשו! אמר לעצמו: בשביל מה לרדת למטה, אשאיר את השקית אשפה ליד הדלת, ומחר בבוקר שארד לעבודה אזרוק אותה לאשפה, וכך עשה, השאיר את השקית מחוץ לדלת הבית בחדר המדרגות, סגר את דלתו, והלך לישון.
כאשר יצא לעבודה בבוקר ופתח את דלת הבית, ראה לפתע שהשקית אינה שם, ומיד פתח בשבח לבורא עולם, כמה שכנים טובים ונפלאים יש לו שבודאי ראו את השקית ועשו חסד עמו וזרקו אותה לאשפה, ובדרכו במעלית בדרך לרכבו רק שיבח בליבו את השכנים ואת בורא עולם, עד שהגיע לרכב, ואז..., אז חשכו עיניו...., הוא רואה את שקית האשפה על גג רכבו, קרועה וכל האשפה מפוזרת על כל רכב, כל מיצי האשפה מרוחים, וגם טיטולים... ועל שמשת הרכב היה פתח גדול ובו כתוב כך: שכן יקר, חדר המדרגות זה לא פח אשפה, את האשפה זורקים לפח האשפה בלבד, בכבוד רב השכן מדירה 15!
הוא לא ידע את נפשו, כך הוא מספר, המחשבות התחילו לרוץ לו בראש, גופו התחיל לרעוד מעצבים, כולו רותח, ורק חושב באותו זמן שתכף הוא עולה לשכן, ורק הוא לא החליט עדיין "לאיזה בית חולים לשלוח אותו"....
אלא כיון שבתקופה האחרונה התחזק קצת בשיעורים, כאשר כולו רועד מרתחה, רץ לבית הכנסת לפגוש את הרב ולפרוק את ליבו (את העצבים). למזלו פגש את הרב וסיפר לו בצרחות וכעס על מה שקרה. הרב אמר לו: "תלמידי היקר, אם תעשה כל מה שאומר לך, תראה ישועות. לך כעת לקונדיטוריה יקרה ששמה "רולאדין", תקנה את העוגה הכי יקרה שם, תאסוף את ילדיך, ולך לשכן מדירה 15, תיתן לו את העוגה ותאמר לו: שכן יקר, סליחה טעיתי, את האשפה זורקים רק בפח האשפה, צדקת!"
האדם לא ידע את נפשו, אמר לרב: "אני רק באתי לשאול את הרב לאיזה בית חולים "להפנות אותו", וזה מה שהרב אומר לי?!" הרב השיב לו: "תעשה מה שאמרתי!!".
וכך עשה באמת, קנה עוגה, אסף את ילדיו, דפק אצל השכן ואמר לו את מה שהרב אמר לו להגיד!
השכן היה המום!!
והנה כאשר עלה עם ילדיו חזרה הביתה בישרה לו אשתו לפתע שתוצאה רפואית שחיכה לה זמן רב הגיעה כעת ותשובתה שאין לו דבר ברוך ה' והכל עבר ונעלם!! האיש נשא את עיניו לשמים, ואמר, ריבונו של עולם, תודה, למדתי מה כוחה של עוגה מרולאדין!!
מסיפור הזה למדנו כמה כללים חשובים:
א. הבעל צריך וחייב לעזור בבית, ופח אשפה זה אחד מפעולות העזרה.
ב. לא מניחים פח באשפה במדרגות.
ג. שבירת המידות ועבודה על המידות מביאה ישועות.
ד. מי שמתבטל לרבו, נמצא תמיד בדרך הנכונה.