סדר קימה ונטילת ידיים
הקם ממיטתו בבוקר מותר לו לגעת במלבושיו קודם נטילת ידיו, ולכן מותר לו ללבוש מלבושיו קודם נטילת ידיו.
ולמעשה כך ינהג, יקום ממיטתו ילבש מלבושיו (או יכול ללבושם אחר כך), ילך להתפנות לצרכיו, ואחר שסיים הכל, ילך ליטול ידיו נטילת ידיים עם כלי לסירוגין כמו כל בוקר ויברך "על נטילת ידיים".
ובדרך זו נהג מרן רבינו הגדול הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שהיום פקודת שנתו), וכמו שכתב בילקוט יוסף (סימן ד), ובספר אורחות מרן (להגר"ד יוסף), ע"ש.
ויש המתחסדים להניח כלי עם מים ליד מיטתם ליטול ולברך מיד כשקמים.
אולם למעשה יש בזה כמה ברורים בהלכה אם כדאי לנהוג כן, מכמה סיבות. ושתיים העיקריות שבהם, האחת, שבד"כ שאדם קם הוא צריך להתפנות, ואסור לברך ברכה שאדם משוקץ. והשניה, שאם נטל ידיו ליד מטתו כראוי, ממילא ידיו כבר נטהרו, ולכמה מרבותינו הראשונים ומהם הרמב"ם ועוד (עיין בספר הלכה ברורה סימן ד), יהיה אסור לו לברך אח"כ כשיטול לאחר שיתפנה, משום סב"ל.
ולהלכה סב"ל קאי אאיסדן, ולכן היותר נכון למעשה לנהוג כמו שנהג למעשה רבנו עובדיה יוסף זצ"ל וכמו שכתבנו. וכן הורה למעשה מרן הראש"ל הגר"י יוסף הרב הראשי לישראל כמה וכמה פעמים בשיעורו בלווין במוצאי שבת.
ומכל מקום להאשכנזים יש על מה לסמוך לנהוג כהשיטה השניה.
מצפה לישועת ה' ברחמים
גיא אלקנה לוטינגר
מו"צ בית הוראה "שואל ומשיב "בת ים
רב "מכון אבינועם לרפואה והלכה" - בריאות האישה
עוזר הלכתי להגר"י רוז'ה רב חב' קדישא וזק"א