כ"ח טבת
שום פרסי
כתב בכף החיים (סימן קטז ס"ק צג), הטעם שנוהגים לאכול שום פרסי, כשהוא כבוש, אף על פי שנשאר קלוף ימים רבים? כי יש לומר שלא הזהירו חז"ל אלא בשומים קטנים שבארץ ישראל, אבל לא על אלו שהם גדולים כמו הבצלים, ונראים כמין אחר. ועוד יש לומר שעל אלו שאינם נאכלים אלא לאחר כבישה בחומץ או במי מלח, לא הזהירו. או אפשר שסמכו על דברי הרש"ל שאין רוח רעה שורה היום. עי"ש. וכתב מרן זצוק"ל: ואנשים רבים מיראי ה' נוהגים לאכול מן השומים הבאים מערי פרס בסעודות מצוה כנודע, וכן שמעתי שיש קולפים בצלים ועושים מהם כבושים.ע ונראה לי שסומכים על דברי הגהות מרדכי וסיעתו, שאין רוח רעה זו מצויה היום, ואין למחות בידם. וכבר העידו כמה רבנים שנהגו להקל בזה, וכמו שכתבו האדר"ת, הרב יד מאיר, והרב שדה הארץ. ובפרט לפי מה שכתב הרב שדה הארץ, ששומים שנותנם בחומץ, נחשב על ידי תערובת שמותר. (שם) וכנראה שעל זה סומכים גם אותם הקונים היום שום מרוסק וכבוש.
(הרפואה בהלכה ובאגדה)
בברכה
הרב גיא אלקנה לוטינגר
Comments