מה לימדה אותי הפרשה (פרשת נח)
מכונה מושלמת
בראשית (ט, ו): "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם וגו'".
מסופר כי מךן ראש הישיבה, הגרא״מ שך זצוק״ל, הגיע פעם לבית חולים כדי לבקר את אחד העסקנים, ושאל את הפרופסור מנהל המחלקה: "האם יש לך מכונית?"
"בודאי!" התלהב הפרופסור בנימה של גאוה, "רק לפני כמה ימים קיבלתי את הדגם החדיש של השנה הנוכחית!"
בשלב זה שוחחו על האבסורד המתרחש כיום בתחום יצור המכוניות בעולם: מכונית הנחשבת לחדישה ומשוכללת בשנה פלונית, הופכת למיושנת בשנה שאחריה, עם יצורו של דגם חדש שמצויים בו שכלולים נוספים, המעמידים בצל את הדגם שלפניו, למרות שהמכונית תקינה לחלוטין׳ וחוזר חלילה...
כאן הרים הרב שך זצוק״ל את קולו ואמר לפרופסור: "אמור נא לי, אילו היו מבקשים ממך כיום לייצר את הלב המשוכלל ביותר שיתן את מלא התוצאות ליצורי האנוש - האם היו לך תוספות או שכלולים כלשהם על הלב הנמצא בתוכנו מבריאת העולם, ושנברא בידי ריבון העולמים?"
הפרופסור הניד בראשו בחיוך, ונותר עם הרבה נקודות למחשבה...
סיפור זה, המופיע בספר ׳טובך יביעו׳ (ח״א עמ' לד), בא לפקוח את עיני בני אדם לידע להודיע ולהיוודע בכוחו וחוכמתו של בורא עולם, שיצירתו אינה נצרכת חלילה לתיקון או להוספה. הלב הוא איבר משוכלל הקיים כבר 5,780 שנים ועושה את עבודתו נאמנה, בדיוק כפי שיצר אותו הקדוש ברוך הוא, לעומת המכונית שתמיד אפשר לקדם ולשכלל אותה...
צא ולמד מה שכתב הרב ישראל פולק (מרוה לצמא וישלח תש"פ) שהנה כאשר אדם חולה, רחמנא לצלן, כשמשהו ממערכות הגוף משתבש, לכאורה הצעד ההגיוני המתחייב מהמצב הוא, לפנות קודם כל לבורא עולם, שהוא יצר אותו ומשגיח על כל המערכות הנפלאות, שירחם עליו חשיב את האיזון הבריא לגופו. אבל למרבה הבושה, בדרך כלל אדם פונה קודם כל לרופא בשר ודם, ורק אם לא הצליח להביא מזור למחלתו, כשכלו כל הקיצין, הוא פונה לבורא עולם שירפאהו... אמנם צריך לעשות 'השתדלות' ולפנות לרופא בשר ודם אשר קיבל רשות לרפא (ברכות ס.), אבל על האדם להבין שהרופא הוא שליח, ועלינו להפנות את מבטנו ויהבנו קודם כל אל השולח.
משל למה הדבר דומה? לאדם שרכש מוצר כלשהו מבית חרושת פלוני, והתברר לו שהמוצר פגום; וכי יעלה על דעתו לפנות לבית חרושת אחר לתיקון התקלה? הרי מי שייצר את המוצר, הוא שיידע לתקן אותו בצורה המיטבית. הוא יוכל גם להדריך את הלקוח איך להשתמש בו כראוי, באופן שיאריך את חיי המוצר וימנע תקלות בעתיד. יתכן גם שבאותו בית חרושת יפנו אותו למומחה מסוים המורשה על ידם לטפל בתקלות כגון אלה.
כך גם, להבדיל, אדם מאמין שאם הקדוש ברוך הוא ברא אותו, הוא בודאי יודע מדוע התגלתה המחלה, איך אפשר להירפא ממנה ואיך אפשר למנוע ממנה להתעורר פעם נוספת (עי' ע״ז דף נה.). הפניה אל הרופא היא בתור פניה אל שליח; זו ׳השתדלות׳ בלבד, אבל הרפואה האמיתית באה מאיתו יתברך (עי' ב״ב קטז. ילך אצל חכם וכו'). ולכן חובה מוטלת על החולה להתפלל על עצמו, ותפילה בזמן זה מקובלת ביותר, ודבר זה לא פחות חשוב מלקחת תרופות למיניהם שאותם אנו לא שוכחים לקחת. הפנייה והתפילה אל הבורא נוטעת בנו חיבור גדול אל הבורא יתברך, חיבור שחלק גדול ממנו הוא הוא רצון הבורא.
מצפה לישועת ה' ברחמים
גיא אלקנה לוטינגר
מו"צ בית הוראה "שואל ומשיב "בת ים
רב "מכון אבינועם לרפואה והלכה" - בריאות האישה
עוזר הלכתי להגר"י רוז'ה רב חב' קדישא וזק"א
Comments